אני שונאת את זה , לרוב לא ישנים ביחד בייחוד כשהילדה לא מרגישה טוב. אבל זאת תופעה שאני חייבת לשנות- היא קשורה בהכרח לנוחות שלנו בבית שאנחנו חיים בו. הכל קטן צפוף ולא נוח, כמה שעצוב להגיד אבל נכום לעכשיו לרוב נוח לנו לישון לבד (מזגן מקפיא/חולי של הילדה/ הילדה מתעוררת בלילה בצרחות ועוד)

ממש תלוי תקופות,בהתחלה במיוחד בתקופה של הגזים היה נרדם בסלון כי שם היה יותר שקט,והיא הייתה מתעוררת בבכי וכאלה,אחר כך נהיה טיפה יותר רגוע אז לרוב היה נרדם ליידי אבל מתוך הרגל לפעמים היה ממשיך לישון בסלון,ואז עברנו לדירה גדולה יותר ברוך השם ופה יש לה חדר משל עצמה אז ישן ליידי תמיד והיא בחדר שלה וכל אחד בנוחות שלו,וגם אם חס וחסה הילדה מתעוררת בגלל חולי,או סתם מחליטה פתאום לעשות לילה לבן אני יכולה חופשי לשבת איתה בסלון או בחדר שלה בלי לפחד שהיא תעיר אותו

אני ובעלי נשואים תישע שנים, בחיים לא היה לילה טחד שלא ישנו ביחד. לא רק זה לדעתי לא היה לילה טחד שלא ישנו מכורבלים. אני לא מבינה ולא אבין בחיים זוג שישנים במיטות נפרדות, כאילו למה?

ישנים יחד לפעמים הילדים מצטרפים ואחרי לידה הביבי ישן איתנו מנימום עד גיל שנה