עשיתי סטריליזציה לכמה מוצצים חדשים בסיר עם מים חמים ובאחד מהמוצצים נשאר קצת מים בתוך הפטמה עצמה, וזה לא מתייבש, זה אומר שהמוצץ פגום?

נמצאת בזוגיות שהבן זוג לא אוהב אותי בכלל יש לנו ילד בן שנתיים ואני בהריון חודש 5 (הריון בטעות מסקס אחד מסכן נכנסתי להריון) היה לנו קשר מדהים בהתחלה וגם בהריון של הראשון אחרי הלידה התחילו בעיות ועכשיו כבר תקופה שהוא לא מתעניין בי לא נוגע בי לא נמצא בבית הוא כאילו מחפש סיבות לברוח מהבית ואם הוא בבית הוא בטלפון אני מנסה לדבר איתו הוא ישר תוקף אותי במילים לא יפות שכבנו לא מזמן כשהוא היה שיכור ונפל לו באמצע אז הוא אמר שהוא מצטער שזה נפל לו כי הוא שיכור והבנתי שאין קשר כי אנחנו מכירים תקופה ארוכה וגם כשהוא היה שיכור היה עומד ולו והיה גומר מהר אני חושבת שיש לו מישהי מהצד תפסתי אותו פעם מדבר עם 2 בחורות וסלחתי כמו מפגרת כי אמרתי שהוא אוהב אותי ועכשיו שוב אותו סיפור הוא לוקח את הטלפון איתו לכל מקום אפשרי לא משחרר מחליף סיסמה כל יום הבנתי עכשיו שקרה לו משהו עם איזה מישהי והוא מתחמק לא מוכן לספר לי אני ניסיתי לדבר איתו שחסרה לי אהבה ובאמת אם הוא לא אוהב אותי אז שניפרד אבל הוא שוב התעצבן ואמר דיי לדבר שטויות אם לא הייתי אוהב אותך היית מעיף אותך אני יתומה אין לי משפחה אז הוא בטח מרחם עליי בגלל זה לא מעיף אבל אין פה אהבה הבן אדם לא נמשך אליי אני באה לחבק אותו הוא מעיף אותי ואומר דיי הוא כבר לא ישן איתי במיטה אם היו לי חסכונות או כסף באמת שהייתי עוזבת אותו אין לי כסף אין לי משפחה יש לי רק ילד בן שנתיים שאני רוצה שיהיו לי חיים טובים ואני רוצה שהילדה שתיוולד בעזרת ה גם יהיו לה חיים טובים אבל אין לנו פה חיים טובים הבן אדם לא מסכים לי לצאת מהבית בלי הילד רציתי ללכת לחדר כושר הוא לא מסכים לעלות תמונות לא מסכים להתאפר לא מסכים הוא לא רוצה לשמור על הילד כי הוא אף פעם לא בבית תמיד מוצא סיבה לברוח אני כל יום בוכה וקשה לי אין לי לאן ללכת אני לא רוצה אותו בחיים שלי אין לי כסף להשכיר דירה עצמית אין לי כלום אני אמות בסוף מהדיכאון הזה לחיות איתו פה באמת אני חזקה רק בשביל הילד שלי אבל אני נשברת רע לי אני כבר לא יודעת מה זה לצאת לבד רגע לנשום בלי הילד

אני חייבת לפרוק כי כבר לא יודעת מה לעשות ומרגישה שהסוד הזה מחרפן אותי. גיליתי שבעלי גנב אוכל לילדה מהסופר פארם.💔 אנחנו במינוס בבנק ולי עוד לא הסתיימה החופשת לידה, בעלי התחיל רק בזמן האחרון באמת לעבוד קשה ( לפחות את המינימום של 8 שעות) לפני שבועיים בערך הוא קנה לבת שלנו נוטרילון ar מהסופר פארם )יש לה ריפלוקס) הוא הביא הביתה חבילה אחת גדולה של 900 גרם ושתיים קטנות של 400 גרם, שאלתי אותו כמה זה עלה והוא אמר לי 120 (מחיר של 900 גרם) אז שאלתי מה עם הקטנות אז הוא אמר שלא הייתה לו ברירה הוא הכניס אותם לשקית, ניסיתי להסביר לו שזה גזל וחבל כי זה יחזור עלינו אבל הוא אמר לי שבאמת לא הייתה לא ברירה כי הוא לא ידע אם הוא יקנה פעם הבאה אוכל לילדה ופחד שתישאר בלי.. אתמול הוא גם הביא עוד אוכל אבל הפעם רק אחד ולצערי זה הכסף האחרון שנשאר לנו אחרי שכר דירה הוראות קבע וחיובים. מצד אחד אני ממש נגד גנבות ובחיים לא גנבתי בעצמי מצד שני אני ממש מבינה אותו כי אני בעצמי כל הזמן במחשבות של עוד שנייה נגמר לה ומאיפה נשיג לה עוד אוכל אבל המחשבה הזאת שהוא היה צריך לגנוב אוכל בשביל הילדה שלנו פשוט הורסת אותי ימים ולילות שאני חושבת על זה…

הבת שלי בת שבוע אכלה עכשיו לא עשתה גרפס.. זה בסדר? תמיד חייב להיות?

מתנות לגיל שנה??