שבוע 35, מרגישה בתנועות אבל תנועות לא כואבות/חזקות כמו שהיו שבוע שעבר ולפני יש…

שבוע 35, מרגישה בתנועות אבל תנועות לא כואבות/חזקות כמו שהיו שבוע שעבר ולפני יש מה לדאוג?
💬5 תגובות

תגובות (5)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי20 במאי 2025 בשעה 18:31
אם את מרגישה תנועות בעיקרון לא אמורה להיות סיבה לדאגה. מה שכן, אומרים שאם את מרגישה שינוי מהותי בתנועות, נניח כמו שאת אומרת שהיו בדרכ חזקות יותר ועכשיו חלשות יותר, אז כן כדאי להיבדק. בשבועות מאוחרים גם יש להם פחות מקום אז הגיוני להרגיש פחות אבל שוב, אם זה שינוי משמעותי לדעתך, את יכולה להיבדק בשביל השקט הנפשי
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי20 במאי 2025 בשעה 18:56
אני הרגשתי ככה בדיוק גם שבוע 35,שינוי בתנועות.והלכתי לבדוק, היה מוניטור חלש יומיים ברצף והפנו אותי למיון ואני עכשיו במעקב בקופה לדעתי תמיד עדיף לבדוק מאשר לא מקסימום עשית מוניטור וישלחו הביתה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי20 במאי 2025 בשעה 20:29
בשבועות האלה מרגישים אותם הרבה פחות כי כבר צפוף ואין להם יותר מדי מקום לזוז, אבל כמובן את צריכה לשים שאת עדיין מרגישה אותו, אם את לא מרגישה בכלל תמיד עדיף ללכת להבדק

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

חייבת לפרוק .. זה ישמע קצת מוגזם אבל אני מרגישה בטראומה רצינית אני בת 21 לעולם לא שתיתי או עישנתי, לעולם לא יצאתי למסיבה או הייתי ב״בית ריק״ לא שתו לידי יותר מבירה כן זה נשמע לא אמין אבל זאת אני בנוסף אני בהריון היום הסעתי את אחותי הקטנה בת 14 לחברה ( 5 דק מהבית ) ונסעתי עם אחותי הגדולה בת 28 שמכירה שתיה ואלכוהול וסמים להביא משהו מחיפה ( 45 דק מהבית ) בדרך חזור 15 דק מהבית אני מקבלת שיחה מטלפון לא מזוהה, אני עונה ומדברת איתי החברה של אחותי אומרת לי שאחותי לא מפסיקה להקיא מאלכוהול ששתתה וברור לי שהיה מעורב גם עישון כמובן טסתי אליה הייתי בטוחה שהיא ״רק״ מקיאה אבל לא .. עליתי ליחידת דיור שלא קשורה לבית של ההורים אני רואה רק את הרגליים נכנסת עוד קצת ורואה את אחותי מעולפת על הרצפה השיער על הפנים ואין תגובה פה פתוח לגמרי עם בועות לא מסתכלת עלינו לא מדברת התמוטטתי לא הצלחתי לתפקד התחלתי לבכות ולצעוק לא ידעתי איך אני אומרת לאמא שלי דבר כזה כמובן אמבולנס בדרך, אחותי הגדולה שברוך השם מכירה את הדברים האלה ראתה ועברה במשך השנים תפקדה כמו פראמדיק מד״א מוסמך הצליחה להחזיר אותה להכרה פינו אותה לבית חולים עם חמצן דופק וסיטורציה נמוכים בטירוף לא הייתי מסוגלת להתקרב אליה התחילו לי כאבי בטן מטורפים פחדתי להיכנס לשירותים גם אחרי שפינו אותה שלא אראה דימום חס וחלילה עמדתי ברחוב עשרים דקות לבד בטלפון עם אח שלי והתמונות לא מפסיקות לרוץ לי בראש לא הצלחתי לדבר לא השלמתי מילים נכנסתי לסטרס מטורף עד שבעלי הגיע והתפניתי גם אני למיון לראות שהכל בסדר עם העובר כשהגעתי אליה אני רואה שהיא ישנה עם נוזלים חמים חמצן ושמיכה מיוחדת עם מזגן להעלות את החום גוף שלא מפסיק לרדת אחרי כמה שעות התעוררה הגעתי אליה שוב והיא פתאום ניראת לי ילדה אחרת אני לא מסוגלת להסתכל עליה אותו הדבר ( לא ממה שהיא עשתה זה הדבר האחרון שמעניין אותי עכשיו , אלא מהמצב שראיתי אותה ) ברוך השם נכנסתי לבדיקה ויש דופק והכל תקין אבל מרגע שחזרתי הביתה אני בודקת שכולם נושמים כל חצי שעה יש לי ילדה בת 3.5 חודשים ואני מפחדת שהיא ישנה חושבת להעביר אותה לעריסה עם בייבי סנס גם אם זה יעיר אותה ואומר להחזיר אותה לישון אחר כך אחותי ישנה בסלון ואני לא מסוגלת אפילו לרדת קומה להביא אוכל כולם חזרו לחיים שלהם והלכו לישון אחרי הלילה הקשוח הזה אבל אני לא מצליחה אני לא מצליחה להכין כלום לשבת אני לא מצליחה להתקדם בכלום מרגישה עדיין שהגוף בסיטואציה הייתי רואה רצח של אדם זר ולא מגיבה כמו לראות את אחותי הקטנה ככה ואין צורך בתגובות של חוסר אחריות של ההורים, אסור לה לצאת לשום מקום המקום היא יוצאת לבית ספר וחוזרת אבל בגלל יום העצמאות שכולם יוצאים אז אמא שלי ריחמה עליה שכולם בחוץ ונתנה לה לצאת להופעה ביישוב היא הייתה אחראית ענתה לטלפונים חזרה בזמן ויום אחרי שוב יצאה וזה מה שקרה לא יודעת איך לחזור לתפקד או איך ללכת לישון אני עולה למיטה והתמונות רצות לי בראש
💬6 תגובות👍1 לייקים😢1 עצב