הפסקתי לעשן בשנייה שראיתי שני פסים אבל כל כך קשה לי! שבוע 6 מעשנת כבר עשור, לא…

הפסקתי לעשן בשנייה שראיתי שני פסים אבל כל כך קשה לי! שבוע 6 מעשנת כבר עשור, לא כבדה אבל רגילה לזה...
💬7 תגובות👍1 לייקים

תגובות (7)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי20 במאי 2025 בשעה 16:49
כל הכבוד גם אני ככה עד שבוע 6 עשיתי הכל מהכל כי לא ידעתי בכלל. שתיתי,עישנתי, היו ימים שהייתי שותה 4 כוסות נס ביום. אפשר איך שראיתי את הפסים, הפסקתי. זה קשה אבל את עושה את זה בשביל התינוקי שלך, וזה שווה את זה כדי שיצא בריא 🙏🏾🙏🏾
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי20 במאי 2025 בשעה 16:55
הייתי בול במצב הזה בהריון הראשון לפני שנה. 10 שנים מעשנת הפסקתי עם הבדיקה ביד ופשוט אין קשה כזה! לא ישנתי לילות שלמים והנחמה היחידה שבסוף זה עובר את גיבורה ליבי איתך וזה למטרה הכי טובה בעולם!
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי20 במאי 2025 בשעה 16:55
אני ינסה לעודד אותך אני חודש שביעי מעשנת כבר שנים ולא יכולה בלי בזה…גם הריון ראשון וגם שני עישנתי ההריון הזה החלטתי שזה לא נכון לעובר והפסקתי מההתחלה ועד עכשיו…תתעודדי הזמן טס באמת🧡
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי20 במאי 2025 בשעה 16:57
כל הכבוד...את חזקה ומדהימה...עם הזמן החשק ירד...
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי20 במאי 2025 בשעה 16:58
וואי אני גם מעשנת יותר מעשור בהריונות איך שמתחיל בחילות שזה שבוע 6 בערך לא נוגעת בסיגריות ולא יכולה להריח אם בעלי מתקרב עם הריח יכולה להקיא ככה שיוצא שבהריון גם אני רוצה לא מסוגלת כי זה דוחה אותי רק אחרי שיולדת חוזרת לעשן
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי20 במאי 2025 בשעה 17:07
קשה ממש בהתחלה עוד הייתי נגעלת עכשיו חזק לי החשק לעשן וסופרת את הימים ויש לי עוד מלאאא זמן חח מבינה אותך אבל הכל בראש
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי20 במאי 2025 בשעה 18:22
אמאלה סיפור חיי, שבוע 6 גם וכבר שבוע לא מעשנת. זה היה נורא קשה ימים ראשונים אבל עכשיו כבר לא חושבת על זה. מכריחה את בעלי להפסיק עכשיו גם לא נותנת לו לעשן בבית בכלל אז זה גם עוזר לי לא לרצות.

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

נכנסתי להריון לא מתוכנן בעלי ואני קיבלנו את הבשורה בשמחה ובצהלה חח כשגילנו שזה בן, בעלי שמח כל כך ,ביקש חופש מהעבודה רק כי לא הצליח לעבוד מרוב התרגשות. אחרי חודשים של שמחה, אוכל, סקס טוב, פינוקים וחשקים. הגענו ליום המיוחל.שבוע 42+1 , עקשן הקטנצי'ק , אחרי פתיחה של 2 ביקשתי אפידורל, לא יכולתי לשאת את הכאב ,הפתיע אותי ,הריון ראשון, לידה ראשונה ,לא ידעתי למה לצפות .האפידורל עזר מאוד אבל אז הגענו לקטע המפחיד, הרופאה נכנסת אומרת שאין דופק לעובר, הפחד הכי גדול שיכול להיות לאישה בהריון, עברתי את כל החודשים האלה וככה זה יגמר? בלי להרגיש, אני נמצאת בחדר עם עוד 5 אנשים לבושים בחלוק שמורידים ממני את התכשיטים ומעבירים אותי מיטה, עם דמעות דופק מהיר ופה פעור, אני מובלת לחדר אחר, ושם מחתימים אותי על טפסים, ומדברים איתי, הכל נשמע ונראה כמו חלום סיוט לא ברור. עומדים עוד רגע לפתוח לי את הבטן, ואני לא יודעת מה יהיה. ואז יש רגע שאני לבד ואז אני מתפללת ,מתפללת חזק במילים שלי, לא תהילים, לא פרק ולא פסוק, תפילה שלי מהלב. בתפילה אני מבקשת שייתן לי רק עוד רגע איתו, שייתן לי להחזיק אותו כשהוא בוכה, שייתן לי לראות אותו, כל כך ציפיתי לו, כל כך חיכיתי לו, לא רציתי שהוא יעזוב אותי ככה, הגיע לו להריח אותי, לגעת בי ! ובתפילה הבטחתי לשמור את השבת הקדושה, רק שאני והוא נהיה בסדר ! 3 שנים אחרי אני שומרת את השבת ומקבלת כל יום את נפלאות השם, כמה ניסים הוא עשה בשבילי מאז הלידה . מגדלת 2 ילדים וה3 בדרך בעזרת השם. לעולם אל תוותרו על אלוהים, הוא שם בשבילכם מתי שתצטרכו.
💬41 תגובות❤️25 אהבה👍61 לייקים