הקטנה בת 10 חודשים אני מאכילה אותה בערב בתמל מחכה לגרפס שבדכ מגיע ולפעמיים באמצע הלילה היא מתעוררת בוכה אני לוקחת אותה ומרגישה שזה כמו שלא היה לה גרפס ״כראוי״ כאילו תקוע כזה מרגיש כזה מקווה שאתן מצליחות להבין אותי מישהי זה קרה לה ויכולה לסייע? אני אפילו מנסה להניח אותה יותר עליי אולי זה יעזור (לפני שאני שמה במיטה) אבל כל פעם שונה

המלצה לתיק החתלה שהוא כמו תיק גב לא ענק ומסורבל ולא דמוי עור עדיף בד?? ועדיף מהארץץ...

שליה קדמית זה אומר שאני לא ארגיש תנועות בכלל?

רק לי כואב האבר מין בקטע אחר?? שבוע 36+4 לא קיימתי יחסים ולא כלום פשוט כואב למוות??

בלוג שבוע 39. אולי השבוע הכי ארוך שלי מתחילת ההריון. כל יום נצח. הגוף שלי מתוח. מחכה שמשהו יקרה. אני מתעוררת מלא בלילה. אולי התת מודע שלי מצפה. לא רגוע. בטוח שהינה, עוד רגע הצירים יגיעו. אני מסדרת את הבית ביסודיות שלא אופיינית לי ומקפלת את כל הכביסות כל ערב. רוצה שהכל יהיה מסודר ונגיש בימים שאני לא אהיה. אבל כלום. עוד יום ועוד יום. ואני לא הופכת קלה יותר. להפך. אני כבר בקושי הולכת. הוא שמן כבר וכבד הגור שבבטן. היום אני כבר קצת מיואשת. שוכבת במיטה. עוד בוקר של ציפייה. אם את עוברת את זה כמוני את בטח מזדהה. אנחנו בסוף אני יודעת, כולם סביבי אומרים לי את זה. אבל הם לא סופרים את הימים כמוני. קטנצ'יק שלי אמא מחכה לך כל כך. אולי תבוא היום? מוקדש לכל אלו שנמצאות בסוף בסוף. כמוני.

פורקת עברתי 2 הריונות שלא צלחו עכשיו ברך השם בשליש אחרון, חיכתי להריון התקין הזה הרבה זמן אבל יש רגעים שאני מרגישה שאני כאילו לחוצה מזה שאני לא אהיה יותר חופשיה או שפתאום יהיה משהו בידיים שיהיה מרכז העולם שלי וקודם כל הוא ואז אני ,פתאום ממש יש לי חשבות מלחיצות כאלה על זה שהעתיד הולך להשתנות וזה מפחיד אותי ..זה קרה לכן?? אני ממש מרגישה חצופה לפעמים שמחשבות כאלה עולות לי אבל מה אני יכולה לעשות