אני חושבת שאני בדכאון.. אני באמת שבורה.. שבוע 20 להריון, מחכה כבר ללדת ולפגוש…

אני חושבת שאני בדכאון.. אני באמת שבורה.. שבוע 20 להריון, מחכה כבר ללדת ולפגוש את התינוק שלי סובלת מכל דקה בעבודה שלי ולא יכולה לעזוב, ניסיתי למצוא עבודה אחרת תוך כדי הנסיונות להכנס להריון, אמרתי מה שיתפוס קודם מבורך, וברוך השם נכנסתי להריון קודם. לא ידעתי כמה קשה יהיה לי למשוך במקום עבודה הזה, כשאני בהריון ולא מתחשבים בי, עושים לי פרצופים על כל יום מחלה או בדיקה, הכל תמיד לחוץ ודחוף עכשיו לסיים את המשימות, אני לא עומדת בזה נפשית. אני עם הפרעת קשב וריכוז והפסקתי לקחת את הכדורים שלי בגלל ההריון, עוד יותר מקשה עליי לעבוד.. המנהל שלי לא מבין אותי ולא מתחשב, אני כל ערב בדיכאון מהיום שלמחרת, לא רוצה ללכת לישון כדי שלא יגיע מחר ואצטרך ללכת שוב לעבודה, זה מגיע למצב שאני בוכה כל ערב מיאוש ומתסכול... אני פשוט הולכת עצובה לעבודה כל בוקר.. גם עכשיו הנה מתחיל שבוע חדש ואני כותבת פה בדמעות אני לא יודעת מה לעשות, נשאר לי עוד כל כך הרבה זמן עד החופשת לידה.. אני סובלת יום יום, אין לי שם חברים ואין לי שם אף אחד לדבר איתו.. תודה למי שקראה הכל...