חייבת להתייעץ קצת , ואפילו לפרוק. מקווה שאולי אחת אפילו תוכל לעזור .... אני ובעלי נשואים, עם כמה ילדים קטנים כולם כולם שמים עלינו פס אחד גדול, עושים מה שרוצים, ולא משנה כמה נתעצבן , הם ימשיכו בשלהם. זה נורא מתסכל בעלי הוא בן אדם מאד רך , ולבבי .. קשה לו מאד להרים את הקול, בואו נאמר שהוא בכלל לא סופרים אותו, כי הם יודעים שתמיד יגיד אמן אבל ...עכשיו הוא ממש התפרק ואמר לי שנמאס לו כבר שהחיים שלנו הם לא חיים, שכל פעם צריך להתעצבן עליהם והם נשארים בשלהם ,שאין להם ערך לכלום שהם לא באמת מתייחסים למה שאנחנו אומרים וכו' התחלתי להסביר לו שאנחנו אלה שמעצבים את האישיות שלהם , והם סהכ ילדים קטנים. והוא אומר לי שזה לא נכון, זה פשוט ה ם כי מה אנחנו כבר לא עושים בשבילם והם פשוט מתייחסים אלינו מרגיש לי שהם מתישים אותו.כמובן שגם אני מותשת , אבל.... בחיים לא דיברתי ככה .. מה אנחנו יכולים לעשות? מציינת שאין לנו ממש אפשרות לקחת עכשיו איזה יועצת חינוך או משהו.