אף פעם לא היתי שטחית או מהבנות האלה שכסף חשןב להן..זה הדבר שהכי לא עניין אותי...אבל אז הגיעו החיים האמיתיים של עבודה 9 שעות ביום וילדים ובזמן האחרון עולות לי מחשבות של איזה כיף היה אם היתי מתחתנת עם גבר עשיר...בעלי עיבד ומפרנס אבל אנחנו לא מסתדרים...הוא אדיש אלי,לא מפרגן,יש לו מצבי רוח ועוד כל מיני דברים... בסביבה שלי יש לי כמה חברות שהתחתנו עם גברים שיש להם המון כסף...ולאחרונה אני מוצאת את עצמי מסתכלת על החיים האלה.... בית גדול ונקי, בגדים יפים,אופר, טיולים כאילו יש פחות לחץ... אני מגיעה לבית מבולגן קטן, וצפוף ...הקירות מתקלפים, השבוע חבר של הבן שלי שאל אותו "למה הבית שלכם ככה???"...אני עובדת ומגיעה מהעבודה לבית באפיסת כוחות...חברות שלי לא עובדות רק מפתחות תחביבים ודברים שהן אוהבות יש להן זמן לספורט, התנדבות ואחת עכשיו הקימה עסק מצליח...נכון שאי אפשר לדעת מה מאחורי הדלת אבל שאני משכללת את כל הנתונים אני אומרת מילא היה לי בעל שמרים ועוטף אבל גם זה לא... מוריד לי ממנו לאחרונה העובדה שהוא לא מרוויח הרבה ולא מעניק לי רמת חיים יותר גבוהה...אני מנסה גם לפרנס אבל בסוף אני היתי בשנים האחרונות בהריונות,חופשות לידה וזה לא אותו דבר תקראו לי אישה של פעם אני מצפה שהגבר שלי יפרנס אותי בכבןד...אני מצפה שאם אני עובדת כלכך קשה לפחות אולי היה נחמד אם היתי גרה בבית יותר יפה. סתם תסכולים אוף