אני בחרדות קשות יש לי תור שבוע הבא למי שפיר כי אני רוצה ואני בת 30 וקראתי…

אני בחרדות קשות יש לי תור שבוע הבא למי שפיר כי אני רוצה ואני בת 30 וקראתי שלפני 12 שנה היה מוות של שתי נשים לא יודעת איך הגעתי לכתבה וזה גם היה במדיקל סנטר בהרצליה איפה שקבעתי תור ואני עכשיו חושבת לבטל
💬8 תגובות

תגובות (8)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 במאי 2025 בשעה 19:10
הרבה דברים השתנו בעשור האחרון. תהיה בטוחה שהטכנולוגיה התקדמה. עשיתי השבוע, לא היה נורא בכלל....גם אני עשיתי בגלל רצון שלי...
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 במאי 2025 בשעה 19:16
הבדיקה היום לא מסוכנת ולמסכנת רק להקפיד על ההנחיות וזהו הבדיקה החשובה ביותר בהריון
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 במאי 2025 בשעה 19:42
אחותי יש בכל דבר סיכונים את גם חותמת על טופס שמכסה להם תתחת בכל דרך אפשרית לא משנה מה יגידו מי שפיר היא בדיקה פולשנית וקשה אבל כן היא חשובה אם חס וחלילה יש בעיה חמורה עדיף לעלות עליה בזמן מה שאני כן יכולה להגיד לך שיש הרבה גנטיקאים כושלים שלא יודעים לפענח כמו שצריך אזת התוצאות עבור נותנים לך תוצאות של שחור ולבן ככה שאם התוצאה חס וחלילה לא טובה ממליצה לך לחפש גניטקאי מומחה באמת פרטי ולשלם כסף כדי שיסביר לך את התוצאה בקיצור - תמיד יש סיכון אבל ככה זה בכל דבר בחיים
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 במאי 2025 בשעה 20:22
תקשיבי אהובה אנשים מתים מכל דבר מלחצות את הכביש, מטביעה בים מדברים הכי יומיומיים שאת עושה כמו לאכול (חנק) ועוד מי שפיר נחשבת בישראל בדיקה מאוד בטוחה כי היא מתבצעת המון אני בהריון הקודם עשיתי מי שפיר אצל צבי אפלמן בהרצליה מדיקל סנטר הוא היה מקצועי מאוד הכל היה סטרילי והיתי האישה ה-18 בתור לאותו היום, שתביני כמה נשים עושות את הבדיקה הזו כל יום - מלא!!! הסטטיסטיקה של סיכונים לעובר היא עולמית וכוללת מדינות עולם שלישי שאין בהם סטריליות כמו אצלנו, ומדינות שהבדיקה לא מבוצעת דרך קבע כמו פה והרופאים לא מיומנים. בקיצור, תנשמי עמוק, יהיה בסדר, את עושה את הבחירה הכי נכונה.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 במאי 2025 בשעה 21:08
אנשים מתים מלחצות את הכביש או משתיית מים. כמי שעשתה מי שפיר אני יכולה להגיד לך שזו בדיקה סופר קלילה וממש לא מה שעושים ממנה. שווה את השקט הנפשי ולא הייתי מוותרת עליה בחיים. תני בראש
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 במאי 2025 בשעה 01:27
אני עשיתי לפני חודש בהרצליה והכל תקין

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

רציתי לשתף ולהתייעץ. אני ובעלי עברנו לגור בעיר הולדתו, והמשפחה שלי רחוקה בצפון. תקופה מסוימת החלטנו יחד שלא נבקר אף אחד מהמשפחות ונקדיש את השבתות והזמן שלנו לעצמנו. רציתי להאמין שסיכום זה יישמר. לצערי, בפועל זה לא תמיד קורה. לפעמים הוא הולך למשפחתו, לפעמים עם תירוצים, ולפעמים אני לא יודעת בכלל אם הוא הלך או לא. זה גורם לי לתסכול ועצב, כי אני נשארת בבית ולא מבקרת את משפחתי, ואני מרגישה שהאיזון לא קיים ושאני מוותרת על המשפחה שלי, בעוד שהוא לעיתים לא עומד בהסכמה שלנו. במהות שלי אני מאוד בן אדם של משפחה. אצלנו כמשפחה אנחנו מאוד מלוכדים ושומרים על קשר – זו הייתה תכונה שהייתה חשובה לי תמיד, ואפילו בן זוגי העריץ זאת בהתחלה. לאט לאט זה דועך, ואני רואה שהמשפחה שלו פחות מלוכדת: יש מריבות, טלנובלות, אין הרמוניה, והדינמיקה המשפחתית שונה לגמרי מזו שהתרגלתי אליה. איך אפשר לדבר על זה איתו בצורה רגועה, כנה ועדינה, מבלי שזה ירגיש כמו תלונה או דרישה, ולהגיע למשהו שמכבד את הצרכים שלי ושלו?
💬7 תגובות