שבוע טוב אני חייבת לפרוק קצת אני נכנסת לשבוע 41 מיואשתתת לא מרגישה את הלידה בכיוון בכלל מרגיש לי שעד שבוע 43 הילד הזה לא ירצה לצאת ניסיתי כל זירוז טבעי אפשרי כלום לא עוזר אני כל היום בדיכאון ובוכה קשה לי ככל שהזמן עובר וכלום לא קורה אני מתחילה לאכול סרטים ובוכה כל היום כל החדר שאירגנתי כבר וכל מה שקניתי אני לא מסוגלת להסתכל על זה בכלל מרגישה כעס לא מדברת יותר עם העובר קשה לי בקיצור מרגישה שהמצב הנפשי שלי מדרדר מיום ליןם שאני לא יולדת אני כל הזמן שוקלת לעשות זירוז אבל כולם אומרים לי כל עוד אין סכנה לעובר והכל טוב לא מומלץ אבל טני מרגישה שלפעמים הסכנה הנפשית יותר מסוכנת כמובן שאין לי חלילה מחשבות אובדניות וכזה אבל אני מרגישה מדוכאת כבר לא אותה בן אדם שהכרתי כבר לא מחכה ככ ומצפה ללידה אלא יותר מחכה לסיים עם זה בטוחה שכשאלד אני אתרגש כמו שחיכיתי לפני זה אבל עד אז אני מרגישה שאני מאבדת את עצמי וזה מבאס אותי וקשה לי

במקרה שאשה ילדה בן בכור בניתוח קיסרי, לא עושים פדיון הבן, נכון? ומה הסיבה?

מותר להשים סינטומצין על פצע בזמן ההריון ?

נניח אני רוצה לשים את התינוקת שלי בת חודש לישון אצל ההורים שלי הם צריכים לקנות לה עריסה בשבילה שתהיה אצלהם קבוע או מה? כי את העריסה מהבית שלי אני לא אקח

היי בנות מחר יש לי תור לרופא מעקב הריון שלי אהיה שבוע 14 בשקיפות עורפית אמרו לי 70%בן יש סיכוי שמחר הוא יראה באולטרסאונד שלו? קרה פעם למישהי ?

האם זו התחלה של בטן הריונית? למעלה זו נפיחות, אבל יש לי בליטה שונה למטה. זה כאילו מחולק ל2 חחחח