בא לי לפרוק ואולי לשמוע עידוד קטן שבוע 40+2 לידה שניה, כל הזמן צירים ויחסית…

בא לי לפרוק ואולי לשמוע עידוד קטן שבוע 40+2 לידה שניה, כל הזמן צירים ויחסית סדירים אבל שלא מובילים לכלום, והעוברית כבר ממש למטה שכל תזוזה שלה כואבת רצח, אין לי סבלנות כבר לכלום , כלום לא מתפתח , אני פקעת עצבים, צרבות, לא ישנה בלילה, לא נוח לי כואב לי, כולם לא מפסיקים לשאול אם ילדתי כבר, כל פעם חושבת שמשהו מתקדם ואז אומרים לי שאין פתיחה אין צירים כלום, כבר לא בא לי על הלידה הזאת ומרגישה שהסבל של הכאבים לא מקדם אותי לכלום שזה הכי מחרפן, הייתי בטוחה שאלד מזמן כבר ובינתיים כלום ושום דבר.. בעלי כבר בעצמו מתעצבן על כל דבר כי נמאס לו שאני משתגעת וכבר קשה לו להכיל אותי, אני מרגישה שהבת שנתיים שלי כבר לא נהנת ממני ואני לא נהנת ממנה ורק מתגעגעת לשחק איתה ולטפל בה כמו פעם, וסעמק עם ההיריון הזה כבר נמאס לי , נראה לי הגוף שלי לא יודע ללדת גם הריון קודם נגמר בלידה בכוח עם זירוזים בשבוע 41 ובטח גם הפעם וכלכך לא בא לי להגיע לזה זהו פרקתי, תודה 🤮😮‍💨