אני לא במצב שלך אבל כן יכולה להגיד שלקח לי יותר מחודש להתחיל לשיר לקטנה שלי ולהתחבר אליה ועשיתי ממש על אוטומט בהתחלה וזו רק ילדה ראשונה. אז תהי רכה עם עצמך לוקח זמן לך להכיר את הקטנצ׳יק ולו אותך, הוא יגדל ואת תתחברי גם אליו הוא חלק ממך

הרגשתי בול כמוך התקופה הזאת אחרי הלידה של הילד השני זאת כאפה רצינית פתאום הגדול מרגיש ענק והקטן פיצפון יש אשמה בלי סוף יש המון געגועים לתקופה שהייתם רק את והגדול ההרגשה של ההתרחקות, הקנאה, העייפות גם תקופה לא פשוט אבל זה עובר! זה לא יחזור להיות בחיים מה שהיה לפני, אבל כרגע אתם בונים משהו חדש, מציאות חדשה, מתאקלמים מחדש ועוד כמה חודשים את תשכחי מה זה להיות עם ילד אחד מה שכן יכול לעזור, זה שמישהו יעזור עם הקטן לא לחלק תפקידים ברורים שאבא עם הגדול ואמא עם הקטן כי אז מן הסתם השינוי הזה ממש קיצוני לילד והוא עוד יותר מרגיש בחוסר ורוצה אלייך לערבב, פעם שהוא יהיה עם הקטן ואת עם הגדול, פעם הפוך, להשתמש בעזרה חיצונית אם יש אפשרות כדי להיות עם הבכור אפילו שעה אחת לבד בנפרד להקדיש רק לו לא לוותר על זה זה סופר חשוב לערב את הבכור בטיפול של הקטנצ׳יק יכול ממש לעזור גם בהצלחה❤️

וואי זה ממש ממש טבעי!!! כל ילד זה משהו אחר אל תנסי להשוות... בראשון בכלל לא היה לך נסיון ובשני כבר יש... ילד ראשון את יכולה להיות רק איתו מילד שני כבר לא... ולכן ממש ממש חשוב שתעשי לך כל יום זמן שאת נטו עם הגדול גם אם זה רק עשר דקות אבל שאת מקדישה לו את המאה אחוז שלך כמו שהיה לפני הרבה פעמים זה ממש עוזר להרגשה טובה מעבר לזה שזה כל מה שהילד צריך... לדעת שאמא שלו עדיין שם לא משנה מה... נגיד בהנקה אם את יכולה לדבר איתו או אחרי ההנקה לשבת איתו שתי דקות כזה לשאול מה שלומו וכו' סתם ככה לשבת באמצע היום על הספה (עם הקטן בלי הקטן) ופשוט לחבק גם אותו ובעשר דקות שאת מקדישה (תמיד אפשר יותר תלוי ביכולת שלך) את יושבת משחקת איתו וכו'... הוא צריך להרגיש שאמא שלו שם גם אם יש עוד יצורון קטן וחמוד בבית...

בסוף בכמה דקות האלה שאת יודע. שאת מקדישה לו במאה אחוז נותנות לך גם את התחושה הטובה של אני עדיין גם אמא שלו יש לי זמן גם בשבילו ולא רק לקטן