למה לפעמים יש דם באף בהיריון?

חודש שמיני חמותי ממש חופרת לי על הנקה זה מזה מציק אני חושבת להניק, כמובן לא בכל מחיר אם יהיו לי כאבים ושום דבר לא יעזור אז חבל על הבריאות הנפשית לדעתי אבל היא לא מפסיקה לוודא שאני הולכת להניק כשאני מסבירה לה את הגישה שלי היא צועקת אוי זה שטויות קצת כואב אז מה איףףף תפסיקי כבר אני משתפת אותה בהכנות ללידה היא בכוח מורידה לי כל הזמן חכי את תראי כולם רוצות ללדת מוקדם בסוף יולדים רק ב40 אל תחיי באשליות עזבי אותך חיתולים רב פעמיים את לא תצליחי אישה מזה קשה שלילית ברמות על אינלי כבר כוחות להיות נחמדה מעצבן אותי שאני לא מצליחה להתעלם ולא לספור אותה בי זה מה שכולם אומרים לי לעשות אוף למה היא לא חמודה כמו אמא שלי

חייבים לעשות בדיקה נוספת לבדוק הכפלה לאחר תוצאה של בטא?

חחחח זאת הבחורה מהחתונה זה מותר לאכול ?

נשבר לי הז. אנחנו כבר שבוע גמילה מטיטולים, אני בשבוע מתקדם ברוך ה', לא רואה שום התקדמות עם הגמילה. הוא לא אומר שיש לו פיפי אלא רק אחרי שעשה ברצפה, פעם אחת לא צעקנו או התעצבנו על הפספוסים ומעודדים כל פעם כשלוקחים לאסלה או לעץ לעשות והוא עושה יפה אבל זה רק אחרי יוזמה מאיתנו של "בוא נעשה פיפי ומה שייצא ייצא", לא מיוזמה שלו. הוא כבר בן שנתיים ו8 ברוך ה' ונשבר לי הגב מלהחליף תחתונים, מכנסיים, חולצה וכל השיט הזה. אני כבר עצבנית, גמורה מעייפות, גמורה מהגב, גמורה מהגמילה המחורבנת הזאת, הגננת אמרה שנתחיל הפסח והתחלנו והכל בנחת רוח והכל טוב אבל בפנים אני כאילו "טוב מההההה????? אין התקדמות בכלל תבין כבר את הפואנטה ראבק !!!". אני מתוסכלת כבר, הוא מבחינתו לא יעצור שום משחק אלא יעשה פיפי ורק אחרי יגיד לנו, ברור לי שזה תהליך ולוקח זמן למידה וכל זה אבל אני כבר מרגישה שזה מרחיק אותי ממנו אני מסתכלת עליו ואומרת למה הוא לא כמו שאר הילדים שכבר גמולים בגן שלו? זו מחשבה נוראית אבל אני פשוט בוכה מעצבים כבר.

היי לכולן, שאלה- האם יש צורך התפתחותי לסובב את הטיולון כלפי חוץ? הבת שלי בת שנה ושלושה חודשים והטיולון עדיין פונה לכיוון שלי, אני ממש נהנת לראות אותה ולדבר איתה בטיולים ובדרך לגן וגם היא ממש נהנת וצוחקת ועושה לי פרצופים אני לא מבינה מה הדחף לסובב כלפי חוץ, מצד שני אני רואה שכולם כלפי חוץ בגיל הזה😅 קריטי? או סתם עניין של נוחות?