בבקשה, תעצרו ותדברו על הדברים האלה לא בשעת כעס, ממקום מכיל ומקבל. אני מבינה אותך ומצד שני מנסה להבין ולחשוב מה עובר גם עליו.. אני חושבת שגברים לא מדברים על זה אבל כמעט כל הגברים בסביבה שלי שנולד להם ילד קיבלו שוק לאיזה חודשיים שלוש לפחות, ואז הם מתחילים להתנהג מוזר, לא רגישים לסביבה מאוד מאוד פגיעים. וזה לגיטימי בעיניי לקבל את זה . נסי לדבר איתו להבין מה מפריע לו, אולי הנוכחות של אמא שלך היא מעבר למצופה בשבילו. תחבקי אותו, ברוך השם שבזכות כל התנאים מסביב לא נכנסת לדיכאון אבל שתדעי, יש מצב גדול שהוא מדוכא עכשיו. בעלי היה בדיכאון ולא ידע להגיד את זה, גם אני הייתי ופספסתי אותו, בין היתר הנוכחות של ההורים שלי העיקה עליו הייתה טו מאץ׳ בשבילו והוא לא דיבר ולא אמר לי כלום כי הוא ראה שזה עושה לי טוב והוא דאג לי. זאת הולכת להיות תקופה מאוד מאוד מורכבת לזוגיות שלכם, אל תרימי ידיים. תגדירו לכם גבולות ברורים שיהיו נוחים לשניכם, איפה הפרטיות שלכם מתחילה ואיפה העזרה מהמשפחה מתחילה. אתם לומדים לחיות חיים חדשים לגמרי ביחד וזה בסדר שיהיה לכם קשה עכשיו! ולאמא שלך שאני בטוחה שיש לה רק כוונות טובות תסבירי שהוא כנראה נמצא במצוקה נפשית גדולה או קטנה, שאין לו כוונות רעות. תתנצלי בשמו ותסבירי לה על העניין הזה. אני יכולה להבין אותו כי לפעמים יש לנו נטייה אחרי הלידה לרצות את אמא ויוצא מצב שבהתחלה הסבתא והאמא מגדלות את הילד ומעורבות יותר מאשר האמא והאבא. תני לו את הזמן הזה שהוא צריך ותאפשרי לו לייצר קשר עם הילדה שלו

מסכימה עם כל מילה 👆

תודה לך על התגובה, לא מפסיקה לבכות מהרגע שזה קרה. אמא שלי אפילו לא דיברה איתי על זה, אפילו המשיכה לדאוג לו רק כדי שלא ירגיש לא נעים אצלה… ולראות את הגדולה שלה עוד יותר כואב לי שהיא נפגעה כל כך… מנסה לקבל את מה שכתבת ולחשוב איך ליישם אבל כרגע אני רק מרגישה כמה שאני לא רוצה לחיות ליד אדם כזה… הוא אומר שהוא אוהב אותי אבל המילים שלו פוצעות את הנפש יותר מסכין חדה…

אתם ממש חייבים לדבר על זה כמו שאנונימיתת כתבה מסכימה מאוד