יש לדוגמא שבוע 7+0 7+1 7+2 7+3 7+4 7+5 7+6.... יש שבוע 7+7???

אני מרוסקת. המחשבות על משפחת ביבס ובמיוחד על אריאל המתוק שפני המלאך שלו לא יוצאות לי מהראש. אני תמיד בוכה על כל מקרה נוראי, אבל לא ככה. אני מרגישה שמאז הידיעה, כל המחשבות שלי סובבות סביב זה. התאהבתי בילדים הקטנים האלה כמו שאני אוהבת את הילדים שלי. אני מרגישה שלא באלי לחיות בעולם שבו הם לא חיים, לא באלי לחיות בעולם שיש אנשים שהצליחו לפגוע בילדים האלו שנראים כמו שני מלאכים קטנים. אני בהריון ובעלי כועס עליי שאני כל הזמן קוראת עליהם דברים, אומר שזה לא טוב לעובר. אבל אני לא מצליחה להפסיק אני מרגישה שזו המחויבות שלי לדעת, המחויבות שלי לזכור אותם ולראות את הסרטונים שלהם כשהם היו מאושרים. מה עושים? אני מרגישה שהתחושה הזו לעולם לא תעלם ממני, אני מרגישה שאני לא יכולה להמשיך הלאה. איך נרגעים? איך מצליחים להמשיך עם החיים אחרי שנה וחצי של תקווה שהתנפצה לרסיסים בצורה כזו אכזרית? יש עוד מישהי שמרגישה כמוני?

בנות פליזז שבוע 6+2 זה נראה מדאיג?? אין כאבים

היי שבוע טוב איזה שבוע נגמר החודש שלישי?

מתי יצאתן מהבית עם הניו בורן? הריון שלישי, ועם הבנים שלי אני זוכרת שהייתי חודש בבית כל פעם. עכשיו פתאום קולטת שאני צריכה ללדת בפברואר ואני לא יודעת איך להסתדר, בעלי יקח שבוע חופש אחרי הלידה.. ואז מה? הוא ישים אותם בבוקר במסגרות אבל לאסוף אני אצטרך. ומה עם כל החוגים אחר הצהריים? כמעט כל יום יש משהו, וצריך לנסוע לשים אותם לחכות שעה באוטו/במתנס נגיד לגדול ובנתיים השני איתי והכל עם הניו בורן. לידות קודמות בעלי עבד במשרה קרובה לבית ופחות שעות, היה חוזר מוקדם והיתה לי מלא עזרה ומאז דברים השתנו. יש לי קצת עזרה מחמותי אבל היא לא תעשה את זה כל יום פתאום נחת עלי פחד כזה שזה גדול עלי ואני לא יודעת איך זה יעבוד.. תרגיעו אותי😧