שונאת את יום שישי!!!!!! זה היום שאמור להיות הכי כיף זה יום חופשי ובמקום זה תמיד בעלי נשאר לישון לא שומע כלום לא רוצה לצאת לשום מקום ואני פה עם הילדה מנסה להעביר את הזמן שאני מנסה להעיר אותו פשוט אין שום תגובה פשוט נמאס סתם פורקת כי אני עוד שניה משתגעת...

התלבטות. תמיד התכנון היה להביא 3 ילדים בפערים של 3 שנים בערך. יש לי שניים, בן 4 ובן שנה. אנחנו כבר לא ממש צעירים, בני 35. עכשיו אם נביא ילד עוד שנתיים שוב, מתי נחזור ״לחיות״? רק עוד 10 שנים בערך שלושת הילדים יהיו מספיק בוגרים בשביל להישאר בערב לבד בבית נגיד. ההורים שלנו גם כבר מעל 70 ואנחנו לא יכולים לשים אצלם תינוקות לכמה ימים (בשביל לטוס רק שנינו) וכאילו אולי רק כשהקטן יהיה בן 3 והגדול 7 זה יהיה אפשרי. ואם נביא עוד ילד לפי הלו״ז הם כבר יהיו 75+ עד שהקטן יהיה בן 3 ואז גם כבר נראה לי כבד מדי להשאיר אצלם. מצד אחד התכנון תמיד היה 3 ילדים, מצד שני מרגישה שלא יהיו לי הזדמנויות ליהנות מהזוגיות שלי יותר בלעדיהם עד גיל 45 לפחות. אופציה אחרת היא לעצור עכשיו בשניים ודווקא את השלישי להביא בגיל יותר מאוחר נגיד 41-42 בתקווה וזה יצליח ואז נוכל קצת ליהנות באזור גילאים 37-40. או האופציה האחרונה היא להביא עכשיו עוד אחד ולסיים עם זה אבל להידפק עם לשלם פעמיים גן פרטי. לא יודעת מה לעשות. מצד אחד בא לי פשוט לעצור בשניים מצד שני אני בטוחה שבגיל 45 אני אגיד חבל