גמלנו את הבת שלי בפסח בת 2.8, שבוע לפני הלכנו ביחד איתה וקנינו לה סיר, ישבנון, תחתונים. הראנו לה את בלי חיתולים של חני נחמיאס. הכמה ימים הראשונים היו ממש קשים ולאחר מכן השתחרר ובאמת מאז הכל זורם, אנחנו גם בהתחלה עודדנו אותה עם מתנות קטנות (מהמקס סטוק הפשוטות והזולות האלו) ואחרי כמה ימים כבר הסברנו לה שהיא ילדה גדולה ושהיא כבר צריכה לעשןת פיפי בשירותים בלי פיפי פרס וככה זה המשיך.הכי חשןב בעיני זה לא להתייאש בימים הראשונים שהם הכי קשים. יש גם קבוצות בוואצאפ/ בפייסבוק שאת יכולה להיעזר בהן

קנינו תחתונים יחד, והתחלנו מלהיות עם תחתונים אחרי הגן עד המקלחת והמיטה (16:00-19:00 בערך). אחרי כמה ימים של פספוסים שהרגשנו שהוא יותר "על זה", עברנו לתחתונים כל היום חוץ משישן. אצלי ספציפית ברגע שקלט את הקונספט ביום, התחיל לקום בבקרים עם טיטול יבש ואז אחרי שבוע בערך הורדנו טיטול גם בשנצ, ואחרי עוד שבוע גם בלילה. אבל חושבת שאצל הרוב הלילה זה תהליך יותר איטי. בעיקרון פשוט לשאול אותם המון פעמים אם צריכים פיפי או קקי, ולהיות רגועים בזמן פספוס, לתת להם להיות חלק בניקיון של הפיפי/הורדת הבגדים המלוכלכים וכו, ולהגיד שבפעם הבאה נעשה בשירותים. זהו. אחרי כמה ימים קשים זה בדרכ מתאזן.

עוקבת