בנות אני מדמיינת או שיש פס? אני 4 ימים לפני איחור

שלום אני בת 26 בהריון שני אני ובעלי ממש לא מסתדרים כל ההריון הזה גם בגלל המלחמה גם הילדה איתי רוב הזמן בבית ולא ממש יש לי חיים עצמאיים בזמן הזה בעלי בצבא וכל העול של הבית עלי והההריון והכל אני ממש לא יודעת מה לעשות באמת לא טוב לנו ביחד אני אוהבת אותי אבל הוא לא מכבד אותי בשום צורה לא מרחם עלי שאני עובדת קשה בבית ומגדלת את הילדה נזלזל בזה לגמרי . הוא לא אדם רע אבל אני פשוט מרגישה רע בחברתו כל מילה שנייה שלי הוא אומר אל תביני עלי ביקורת אני באמת חסרת אונים. ליד כולם מתנהג רגיל ובבית לא מסתדרים . כאשר הבית לאחרונה הוא במקום שמבלים בו רוב הזמן בגלל המלחמה. מה הייתן עושות ? אשמח לעצות בונות

יומיים אחרי הלידה כשאני ובעלי הגענו הביתה הוא אמר לי שאני ממש קרה לתינוק שלנו.. כמובן שהייתי תשושה מעייפות מהלידה ורק רציתי לנוח וזה ממש פגע בי.. כשאמרתי את זה לבעלי הוא אמר שהוא לא התכוון והוא לא ידע שהייתי תשושה (כנראה צריך להיות חד אבחנה כדי לשים לב שאישה אחרי הלידה תהיה גמורה…) הוא ממש התנצל ואמר לי 100 פעם שהוא לא התכוון - כבר עכשיו חודש מהלידה, איך אני יכולה לשכוח מזה? זה שרט אותי ואני לא מפסיקה לחשוב על זה

בנות בלידה שניה .. מי שמר לכן על הילד/ה? צריכה ללדת ובעלי מאוד רוצה להיות איתי בחדר לידה וגם אמא שלי רוצה להיות הבעיה היא שאין מי שישמור על הילד ביקשתי מאמא שלי (חמותי או מהמשפחה שלו זה לא אופציה) והיא תשמור אבל קשה לה העניין הזה שהיא לא תהיה איתי בלידה .. ובעלי לא רק שזה חשוב לו זה חשוב גם לי שהוא יהיה איתי בחדר לידה בלידה הקודמת הוא לא היה נוכח כל כך והיה לו דיכאון אחרי לידה אצל הגבר (אגב משהו שאין לו מספיק התייחסות ומודעות לדבר הזה ) והוא מרגיש פספוס שלא שמע את הבכי הראשון ולא הרגיש את החיבור אליו עד שהיה לו שנה לא ידע איך לאהוב אותו והתחיל לקחת טיפול תרופתי (היום כבר בן שלוש והוא שרוף עליו ❤️) בקיצור מאוד חשוב לי ולו שהוא יהיה בחדר לידה מנגד אמא שלי .. מה אומרות ?