שבוע 38+6, אתמול הייתי במיון כי היה לי צירים סדירים, פתיחה 2.5 מחיקה 50%, שחררו…

שבוע 38+6, אתמול הייתי במיון כי היה לי צירים סדירים, פתיחה 2.5 מחיקה 50%, שחררו אותי הביתה.. קמתי בבוקר הצירים נרגעו זה כבר פעם שלישית בשבועיים שיש לי צירים ואני הולכת למיון, לא הבנתי צירים לא מובילים ללידה? גם הפקק הרירי יצא וכל הזמן משלשלת מתי זה יקרה כבר??? מיואשת
💬4 תגובות

תגובות (4)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 במאי 2025 בשעה 06:42
וואו ליבי איתך זה השלב הכי מתסכל ומותח. אבל בסוף זה מגיע. וכן צירים מובילים ללידה בהחלט.. צריך לבדוק למה הם הפסיקו. יש כמה סיבות. אולי מבינה מנטלית יש לך שם איזה פחד שמנהל אותך. אולי איזה מחשבה שעוברת לך בראש שלא מאפשרת לגוף להתקדם ללידה. העיצה שלי מניסיון זה פשוט לנשום עמוק להיות הכי רגוע שאת יכולה ופשוט לחשוב מה מציק לך בראש בלב ולנסות לפתור את זה. העיקר שיהיה לך בהצלחה עם חוויית לידה טובה ומוצלחת ידיים מלאות ילד בריא עם אמא שמחה

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

🤯 בא לי לפרוק אין כבר כוח למשפחה של בעלי, פשוט אנשים הזויים והכי פרימיטיביים שראיתי בחיי נתחיל בחמותי שהיא בן אדם בלי טקט, היא יכולה להגיד משהו מבלי לחשוב ולהבין מה היא אומרת, היא זורקת לי מלא מלא הערות ולא יודעת לפרגן בחייםםםםם, יש לה יציאות מוזרות, היא קנאית וחושבת שהיא הכי טובה בעולםםם, היא ממלא את בעלי נגדי, רוב הריבים ביני לבין בעלי זה בגללה, חסר לי שלום בית בגלל האישה הזו, חיתי איתה כמה שנים ועכשיו ברוך ה יצאנו לבית משלנו והיא מגיעה אלינו קבוע בלי להודיע בשעות מאוחרות, היא יכולה קודם לעמוד כמה דקות מאחורי הדלת של הבית ולשמוע איזה דיבורים יש בבית שלנו, היא חושבת שהיא יודעת הכי טוב, יש לה אף הכי למלה שיכול להיות אישה חצופה שגרמה לי לבכות המון פעמים וזלזלה בי ליד כל המשפחה ופגעה בי עם המשפטים המסריחים שלה, אם היא יודעת שאני לא אוהבת משהו היא תעשה את זה בכוונה כדי לעצבן אותי ומה לא אני יכולה לרשום עליה ספר שלם מצד השני חמי כל הזמן עצבני קבוע עושה לי פרצופים לא מדבר איתי בצורה יפה הוא השולט בבית שלי, בעלי תמיד מתייעץ איתו ומחליט איתו על הדברים שקשורים אלינו , ההורים שלו תמיד עושים לי פרצופים כאילו עשיתי משהו רע, אני מרגישה לידם בלי ביטחון, תמיד מתנהגים עליי כאילו אני חייבת להם משהו, גם כשאומרים לי משהו שפוגע בי אסור לי לענות כי הם שונאים את זה, הם רוצים שאני אכבד אותם לא משנה מה ואהפוך אותם לכתר ראשי, מבחינתם אני צריכה לשתוק תמיד כי אני קטנה מהם בהרבה, בעלי כמובן בצד שלהם, לא מוכן אפילו לשמוע שום דבר שקשור להורים, כל הריבים שלנו בגללם, הם פשוט עושים לי רע, מנסה להתרחק מהם ואז הם מתלוננים לבעלי שלמה אני כל כך לא מחוברת עליהם, אבל אני לא יכולה להמשיך לחייך כאילו אין כלום, הם פגעו בי כל כך הרבה פעמים שאני חושבת על זה ביום יום ולא מצליחה לסלוח על שום דמעה שירדה לי בגללם, לא מוכנה לפתוח עם בעלי את הנושא הזה, הוא מוכן לא לדבר איתי חודשים אם אני אגיד משהו לא טוב על ההורים, גם אם זה בצורה מכובדת, בשבילו הורים זה מספר 1 אני זאתי שסובלת ואף אחד לא מבין אותי אני לא מצליחה לסחוב את כל מה שהם עשו לי ניסיתי לרשום בקצרה כי אם אכנס לעומק פשוט אי אפשר לצאת מזה בנוסף בעלי מכריח אותי לקרוא להם אמא ואבא וכן אני עושה את זה בשביל בעלי כי אני אוהבת אותו והוא בן אדם טוב, רק בנושא הזה הוא לא מוכן להבין אותי בכלל אני ילדה תמימה שנתתי להם לנצל את הלב טוב שלי איך אני אמורה להמשיך מכאן ? 😔 אני נזכרת בדברים, במילים, במה שעברתי ונכנסת לסטרס ובוכה מלא
💬29 תגובות