למה כל ריב שלי עם בעלי חייב להיות כזה אקסטרווגנטי, תמיד הכל עם אמוציות ובכי שלי וזריקה של המילה גירושים או פרידה ואז זה נרגע אני באמת רוצה להבין אם אנחנו היחידים שככה יש מלא אהבה אבל ברגעים של ריב שנינו נעשים אמוציונליים ברמות

בנות בהריון עם תינוק בבניין ללא מעלית, איך אתן מסתדרות לרדת ולעלות? אם יש צורך לרדת כול בוקר ואחרי צהרים בשביל לפזר למסגרות ולהחזיר את הילדים הגדולים או סתם ככה אם יש צורך לרדת ולעלות ?