מותר גבינות קשות בהריון? גאודה, מנצגו..

שבוע 5 + 2 , מרגישה עייפהה באופן קיצוניי כאילו מה כבר עשיתיי שבפועל לא עשיתי כלום .. האם תקין?

מנסים להקלט כבר כמעט שנה, כל הבדיקות תקינות, אחרי טיפול בלטרוזול ללא הצלחה החודש, מחר תור לרופא פוריות, אפשר לדרוש הזרעה בלי לעבור עוד כדורים?

הריוו ראשון איזה כיף גם נכנסתי בקלות ברת מזל! יש כלכך הרבה בנות שחולמות על זה ולא פחות חשוב עובדות בזה כלכך קשה. על הרגליים הקטנות, על ההרגשה לגדל משהו בתוכך,ליצור את הדבר שיותר גדול מהכל, חיים. זה מה שאני משדרת לסביבה שלי זה מה שהסביבה שלי משדרת לי כשאני מספרת על ההריון, זה מה שאני רוצה להרגיש. אבל כמו כל דבר בחיים יש רצוי ויש מצוי. המציאות היא שאני בתקופה הכי קשה שהייתה לי בחיים, הגוף שלי שהיה המקדש שלי בכל שנות חיי בוגד בי(בלי להישמע דרמטית מידי) אני מרגישה חולה, אין לי שליטה עליו, הגוף ששימש אותי לעבודה קשה, להנאה, עשיית פעולות פשוטות כמו ללכת ולעמוד יותר מכמה דקות לא מתפקד, אני מקיאה בלי סוף לא מסוגלת להכניס כמעט שום דבר לפה סובלת מכאבי ראש וסחרחורות ועוד זה שאני בכלל לא חושבת על לחזור לשגרת היום יום שלי, המרחק מבעלי שביום יום חיבור שלו מרפא הכל אבל עכשיו את לא מסוגלת לשאת שום קרבה של אף אחד.. אבל היי הריון זאת לא מחלה! במקביל התת מודע שלי עובד שעות נוספות(בכל זאת אני בחופשת מחלה כבר שבועיים) מה את מתלוננת?! כפוית טובה!! זכית! מזל טוב!!! יש נשים שהיו מתות להתחלף איתך!!! וכל זה נכון ואפילו יש מה להוסיף אבל הגעתי למסקנה שמותר לי, כי כמו שהגוף שלי מגדל חיים הוא גם מכפיל את כמות ההורמונים שלו כל יום ובואי נאמר שיש לי בגוף את כמות הורמנים שלא מביישת את כל אמצעי המניעה ביחד עם כמה זריקות פוריות.. אז מותר לך לבכות ולצחוק לשמוח ולכעוס להתאבל על הגוף שלך ועל תחושת העצמאות שאבדה מותר לך הכל, כי בסופו של דבר את עושה משהו גדול, משהו ששווה את זה כלכך! אני מתפללת בשבילי ובשביל כל מי שנמצאת במצב הזה שהשלב הבא יגיע בקרוב שכל תחושות העצב והייאוש יתחלפו בשמחה ובתנועות עובר שבמקום להקיא כל דבר אני אשלח את בעלי להשיג לי חשקים מוזרים באמצע הלילה. משתפת פה כי אני מרגישה שזו פלטפורמה נכונה מקווה שלא תשפטו אותי ומקווה שעזרתי לך שאת נמצאת במקום שלי❤️

פורקתתת אני ככ שונאת את עצמיי לפעמיםםםם יש לי ילד בן5 מהממם ומקסים אני בהריון מתקדם ,אספתי אותו מהגן לקחתי אותו לחוג באמת הכל היה מדהים . איך שמגיעים לבית עזבו רגע את העייפות שהייתה עליו אבל בכללי הוא נהיה נודניק , מרביץ שלא מקבל מה שרוצה או סתם מתפנק ועכשיו העייפות שלי פה יש לה מקום מכירות את זה שאתם מכילות ומכילות ואני האמא הכי סבלנית ואז הוא העיף לי את הפלאפון על השולחן סלון שהוא מזכוכית פתאום עלה לי מ0 למאה צעקתי עליו והרמתי אותו והעפתי אותו כזה לספה בגסות כאילו נכנס בי עצבים שיאאאא ואז הוא ממשיך לבעוט ואני רגע מתאפסת ומנסה להרגיע ולא לומדת לקח פשוט לא לומדת שככל שאני לא רגועה הוא לא ירגע ולא יעזור והוא בועט בי ואני באמת מנסה להרגע לדבר איתו בנועם ושוב עולה לי ואני צועקת עליו / צורחת כבר לא יודעת באמת מאבדת את זה. וכל זה תבינו הוא היה גמוררר אחרי מקלחת אבל נרדם לי בלי לאכול אחרי שליטפתי אותו בגב על הספה .. ואז הופ יסורי מצפון בוקר טוב להם איזה אמא רעהה איך את צורחת ואיך את מתנהגת ותראי איך הוא נרדם מדברת עם עצמי ואוכלת תלב . הילד הזהה הוא כל חיי , נשמתי ועולמי כל מי שמעיד מהצד שאני אמא נדירה וסבלנית ושתדעו שאני מתגברת על הכעס שלי כלפיו המון פעמים אני מרגישה טוב ממש ושאני מאבדת את זה באלי למות ! מנסה להגיד לעצמי שמנגד אני אנושית , אחרי יום בעצמי וכן לא פשוט. אני פורקת כי אני רוצה להאמין שאני לא לבד אבל זה באמת שורף לי את הנשמה . יש לציין שבעלי גם איתו הרבה משפחה שזה לא ישמע שאני יום יום ככה איתו . אבל לא קל לי 🥹

טיפים להעברה למיטת מעבר🙏🙏 הילדה שלי בת שנה וחצי רוצים להעביר אותה למיטת מעבר, כרגע היא במיטת תינוק (עם סורגים כזה) אחותה בת 5 חודשים ואני רוב הערבים לבד עם שתיהן בהשכבות וכו אשמח לקבל טיפים איך הכי נכון לעשות את זה ואם יש טיפים שמקלים על המעבר במיוחד שיש עוד תינוקת בבית.. תודה רבה רבה💕