היי בנות יש לי סקירת מערכות מורחבת אצל ד״ר ולסקי דן בשבוע הבא במודיעין. למישהי יש המלצות? איך הוא? איך התמונות? תלת מימד או רגיל?? אשמח לשמוע ממי שהיתה אצלו

שבוע 24 האם זה בסדר שאני מרגישה את העובר ממש נמוך ? זה לא היה ככה עד עכשיו הרגשתי אותו יותר גבוה..

אוף רוצה לפרוק קצת!! יש לבעלי אח שכל הזמן אני מרגישה שהוא ואשתח מסתכלים עלינו וחומדים את מה שיש לנו. אשתו לא עובדת, גיסי עובד מורה. אני ובעלי קורעים את התחת.. החופשות לידה שלי גג חצי שנה כדי לחזור לעבודה שלא נזדקק לאף אחד ושנוכל לפרנס את הילדים שלנו בכבוד. עכשיו אני תמיד הייתי רוצה להשאר עוד ומכניסה בלב כבד כי אני לא רוצה ליפול עול כלכלי על ההורים שלנו. הם לעומת זאת לא אכפת להם.. יעדיפו לא לעבוד ושאחרים ישלמו להם. ככה היה עם הבית שלהם, שהוא מהכסף של המשפחות. עכשיו כבר כמה פעמים שנגיד בעלי בתמימות מספר לאמא שלו משו נגיד קנינו מיטה לילד שלנו מיטת נוער כזאת כי הוא כבר גדול למיתת מעבר, הם רומזים ממש שרוצים אותה. קנינו למשל סט לדייסון לניקוי לרכב, בעלי מספר לאמא שלו ואח שלו שם, אחרי שבוע הם רוצים אותו להשתמש. עכשיו הם לא מסכנים, כי שתי ההורים משני הצדדים יושבים טוב מאוד והם משלמים להם על לא מעט דברים, וגיסתי חיה חיים טובים, עם בית קרקע שתי קומות משופץ, דייסון, שואב שוטף לרצפה לא חסר לה אוכל. וזה פשוט מבאס אותי שכל דבר אני צריכה לתת לה או לפחד שלא תחזיר (כי למשל אם ארצה את המיטה לקטנה שלי אני לא ארגיש בנוח לבקש חזרה והיא תשתמש לילדים שלה). אמרתי כמה פעמים לבעלי לחשוב לפני שהוא משתף, ואפילו פעם אחת קנינו משו ולא אמרנו לאף אחד. אבל בעלי לא תמיד מפעיל את הראש ומרגיש בנוח עם אמא שלו ואמא שלו גם מספרת... בקיצור זה מתסכל במיוחד שהם מתחזקים את התדמית שהם המסכנים והמצב לא טוב שבתאכלס הם חיים את החלום הלוואי עלי לחיות ככה ולא לעבוד ולהיות עם הקטנים עד גיל שלוש ולקנות שואב שוטף ולגור בבית קרקע כאילו בחלום שלי אולי עוד עשר שנים של קריעת תחת אוכל להרשות לעצמי חצי מזה. מה הייתן עושות? לא רוצה שיכנסו לי לרכוש ויבקשו ויעמידו אותי במצבים לא נעימים.

בוקר טוב אחרי סקירה שנייה עדיין יש נקודה בלב צד שמאל , שלחו אותי לאקו לב אני ממש בחרדה בבדיקות חלבון עוברי הכל יצא פרפקט אבל עדיין בלחץ לא יודעת

שבוע 40 שבוע 40 +3 , הייתי במעקב במיון איכילוב. הרופא אמר ס ב ל נ ו ת ! יש לציין שאני בקושי מרגישה צירים ואין שום התקדמות ! מרגישה כאילו הגוף שלי עושה פדיחת חייו וזה שכולם שואלים אותי נו מה קורה ? כבר אין לי מה לענות מרגישה מיואשתתתת