אני פוסט טראומתית, הלומת קרב נכחתי בפיגוע שנרצחו בו 2 אנשים, יצאתי משירות פעיל אחרי הרבה שנים, אני מטופלת בקלונקס לוריוון ויפקס וזאפה (הכל מאושר ע״י המכון הטרטולוגי) אני אסמטית ומעשנת במשך חודשיים - שלושה חצי קופסא ליום, זה מרגיע אותי אבל גם מחריד אותי מבחינת התקפי חרדה, אתמול לא הפסקתי לבכות אני בשבוע 5 מחר פלוס 1 הריון שלישי אני לא יודעת למה אני כותבת את זה אני מרגישה כאב בלב עצום, עצובה, חרדתית, כל היום מחוברת לאנהלציה מהפחד, מפחדת שיקרה לי משהו, בהריון הקודם פרחתי, אני מפחדת להיות מכונסת בתוך החרדות שלי כל החיים, משרד הבטחון לא מקל על התהליך ובקרוב יש לי וועדה לעליונה לערעור על האחוזים (קיבלתי 30%) אני עובדת ואני במצב של אובדן כושר עבודה אני בוכה רוב הזמן, עצובה ומיואשת כואב לי בלב יש לי עצב אמיתי, יש לי בבית 2 אוצרות שאני לא מצליחה להתמקד בהם, בעל מכיל וטוב, בית שעבדנו קשה כדי לקנות, ושום אבל שום תחושת שייכות לשום מקום, מרגישה תלושה אבודה ובודדה אתמול הייתי במצב של מצוקה קשה הפסיכיאטר שלי מיודע, הייתה אצלי מישהי שעוזרת להלומי קרב (זה לא מהמלחמה זה מפיגוע) יש לי נפש עדינה שכנראה נסדקה ואני לא אותו בן אדם מאז שהתפרצה לי הפוסטראומה כואב לי בלב.