אוףף לא סובלת את האוויר הזה אני אסמטית יורד לי דם מהאף כל הפנים שלי שורפות וגם…

ילדתי לפני חודשיים ועכשיו בא לי לספר את סיפור הלידה שלי עם היפרדות שלייה🥹 שבוע 33+6 יושבת בסלון רואה טלוויזיה,פתאום מרגישה כמו זרם מתפרץ ממני,קמה בבהלה רואה על הספה שלולית דם טרי.באינסטינקט מורידה ממני את המכנס וקולטת שיוצא ממני מלא מלא מלא דם.כמות מאסיבית מאוד.כל הרגליים שלי דם הכל דם!!!קוראת לבעלי שיבוא,הוא רואה את זה וישר מתקשר להזמין אמבולנס האמבולנס מגיע עולים לבית חולים.אני בדרך לשם בטוחה שזהו,הלך ההריון!!אין מצב שהעוברית שורדת עם דימום כזה מטורף מגיעים לבית חולים,דבר ראשון מחברים אותי למוניטור-רואים דופק ותנועות🥹🥹🥹הקלה מטורפת!! משם לוקחים אותי לחדר צירים להיות מחוסרת 24\7 למוניטור.רואים שיש לי צירים ומשאירים אותי בחדר הזה יומיים.כשנגמרים הצירים והדימום הרגע מעבירים אותי לאשפוז במחלקת הריון בסיכון,מסבירים לי שככל הנראה מדובר בהיפרדות שלייה אבל לא יודעים אם היא חלקית או מלאה(היפרדות מלאה משמעותה שלאט לאט לא מגיע חמצן לעוברית וזה נגמר במוות עוברי) מתאשפזת במחלקה כ3 ימים ולאחר מכן רואים שאין דימום בכלל,אין צירים,ומחליטים לשחרר אותי הביתה לשמירת הריון מלאה.לא לעבוד,לא לזוז יותר מדי יוצאת הביתה מאושרת אחרי שבאשפוז בכיתי כל יוםםםם והייתי בדיכאון. הספקתי להיות בבית יום אחד עד שהלכתי לשירותים ופתאום ראיתי שוב דם טרי בכמות גדולה בתחתון שוב הסרט חוזר על עצמו,אולטרסאונד,יש דופק ותנועות,חדר צירים,יש צירים,עוברת למחלקת הריון בסיכון אבל הפעם אומרים לי גברת-הפעם את נשארת איתנו עד הלידה!!! אני כבר בשבוע 35 מדוכאת של החיים לא מפסיקה לבכות,איך אני אשרוד כל כך הרבה זמן באשפוז???בבית חולים??? מגיע יום שישי בבית חולים וממש נשברת.אומרת לבעלי שאני לא יכולה יותר!רוצה הביתה!לא רוצה להיות פה!!!!לא מפסיקה לבכות וזהו נשברת לגמרייי אחרי כמה שעות מגיע הערב אני הולכת לישון פתאום מתוך שינה מרגישה זרם יוצא ממני,קמה בבהלה בטוחה שזה שוב דם.שולחת יד רואה שזה שקוף ומבינה שזאת ירידת מים(אני כבר בשבוע 35+4) ישר בעלי רץ קורא לאחיות ורואות שאכן ירידת מים מפה הפרטים כבר פחות מעניינים אבל ילדתי את ביתי היפה והבכורה בשבוע 36 בדיוק!!!תודה לאל וכשהשלייה יצאה אכן ראו היפרדות קטנה שגרמה לכל הבלאגן מאושרת!

אם אני מזמינה בגדי הריון משיין לדוגמא אני לוקחת את המידה שהייתי שמה בד״כ ? או מידה אחת יותר לדוגמא הייתי מידה סמול אז עכשיו מדיום כאילו?זה לא מגיע רחב עצם זה שזה בגדי הריון?

מרגישה לפעמים קצת התעלמות מצד המשפחה של בעלי, לפעמים זה מתבטא בזה שאני שואלת משהו ולא עונים או שמציעים למישהו משהו לידי ולי לא מציעים. אני מרגישה שזה ממש מפריע לי. בתור מישהי שתמיד תמיד רגישה לסביבה שלה, ורגישה אליהם. תמיד חושבת עליהם ותמיד דואגת לפנק אותם בדברים טובים. מרגיש לי לפעמים שהם שוכחים אותי, שהם מציעים לגיסה אחת משהו וזה אשכרה לידי ולי לא. עכשיו לא באלי לי להיות ילדותית בקטע הזה, אבל אני חושבת שיש לעניין הזה גבול מסוים, שכמה אני יכולה להכיל את זה ? כמה אני יכולה לתת ולהרגיש ככה לפעמים לא קיימת. אני מרגישה שממש אין לי חשק לבוא אליהם. מחר אנחנו נוסעים לכמה ימים לצימרים וממש בא לי להגיד לבעלי שיסע לבד עם הילד.

אני בהריון שני לאחר הפלה מאוד מאוד קשה, מאז ומתמיד אני לא משתפת על עצמי אך ורק אנשים קרובים, הנושא הוא ההורים של בעלי נורא קשים ומוזרים, אני גרה רחוק מהם ברוך השם מלכתחילה ככה שאף פעם לא נתתי סיבה למסיבה, הם עשו לי המון קטעים שנוגעים בכבוד לא מכבדים אותי ושמים קצוץ על מה שאני אומרת פיזית מתעלמים ממני אבל הפעם כבר לא יכלתי להכיל.. ביקשתי בצורה יפה ברמה שהתחננתי ״בבקשה אל תספרו לאף אחד אני מפחדת לעבור שוב הפלה״ בגדול חמי היקר אדם שבעלי קורא לו ״של פעם״ טען שהוא ״שמח״ ו״נפלט״ לו.. לא יכלתי להחליק אתזה , ברור מאליו שלא אריב או אצעק עליהם כי מי הם בשבילי אבל זה הגוף שלי מי אתה ומי שמךךךך לשתףףף דברים שקורים לי, לא הבת שלך, לא הכלה שקרובה אליך, כלום!!! ועם כל הכבןד גם לי יש הןרים ששמחים אבל סותמים כי הם מפחדים על הבת שלהם להבדיל. זה חצה כל גבול ככ נפגעתי שאמרתי לבעלי שאני מעדיפה לנתק קשר כי זה יפגע בהריון כל העצבים, עזבו שיש עוד ככ הרבה דברים מעבר , אמא שלו כל פעם מנסה לסובב את בעלי לגבי הילד שעוד לא נולד!!!!!!! ודופקת עקיצות ״את לא תביאי את הילד אליי״ ״את לא תשאירי אותו אצלי״ והאבא שלו ״אם זה בן יקראו לו בשמי??״ כן ברור כי אני יולדת בשבילכם יא הזויים. בגדול זה רק סביב ההריון, לפני ההריון וואו כמה שסבלתי איתם.. תמיד החלקתי אבל עד פה. בעלי לא היה אף פעם לצידי הוא תמיד השתיק את שני הצדדים ואף פעם לא פתר, אבל הפעם לשם שינוי נסע לשוחח עם ההורים שלו לאחר תחנונים רבים לשים גבול לגבי הכבוד כלפיי. זהו רציתי לפרוק כי אני לא מסוגלת להכיל כבר.. ולא יודעת איך לפעול כי מצידי לנתק קשר לנצח אבל מתחשבי ת