הבן שלי בהסתגלות לגן ביום הרביעי. מאוד מאוד קשה לו, בן 1.7, עדיין צריך מישהי שתקח אותו יד ביד כשאני הולכת ותרגיע אותו. היום היה היום החופשי של הגננת שלו, היא אמרה לי שמנהלת הגן תהיה ותוכל לקחת אותו. בפועל היא לא הייתה. היו בקבוצה שתי נשות צוות שבקושי הצליחו להשתלט. אמרו לי ללכת ורציתי גם, הרי הוא צריך להפרד ממני בסוף, אבל לא היה מי שיקח אותו יד ביד ויתן לו יחס אישי כשהוא נפרד ממני ובוכה. שאלתי את אחת הגננות אלף פעם אם זה בסדר שאלך ואשאיר אותו איתה והיא אמרה כן, שהיא תהיה איתו. הלכתי, אחרי דקה היא הוציאה אותו אלי בוכה בצרחות, נתנה לי את הטלפון לדבר עם מנהלת הגן והיא אמרה שהיא חושבת שמספיק לו להיום ושנלך הביתה. הרגשתי שמנפנפים אותי כי אין מי שיתמודד עם ילד בוכה שקשה לו כרגע, מה זה ללכת הביתה אחרי שעה בגן שאמא נמצאת? מה הרווחנו מהיום הזה? הוא אפילו לא נפרד מאמא. רק הלכנו אחורה. אני כועסת על ההתנהלות הזו, היו צריכים לשים עוד גננת בקבוצה שתתמודד עם הבן שלי ולא לשלוח אותנו הביתה.