בנות הבן שלי תכף בן תשעה חודשים ובטיפת חלב נורא הפחידו אותי שהוא חייב כבר לזחול…

לאחרונה הבן שלי נשאר איתנו ער אחרי המקלחת ואז אני שמה אותו לישון.. הוא כבר לא רוצה בקבוק וככה היה נרדם עד עכשיו.. ואם אני מניחה הוא פשוט צורח במיטה אני מניחה אותו במיטה ואומרת לו שהוא צריך לישון ושאני אוהבת אותו ולילה טוב ושיש לו בקבוק אם הוא רוצה ויוצא מהחדר.. לוקח לו דקה והוא בוכה ואז נרדם אני לא יודעת אם אני פוגעת בו או לא ככה אם זה בסדר או לא ואני מרגישה חרא בגלל זה הוא בן שנה ושלושה חודשים

טיסה לתאילנד עם תינוק בן חצי שנה, מישהי עברה את זה ויכולה להגיד איך זה? ☺️☺️

אימא שלי לא הבן אדם הכי בריא, בנוסף גם אלכוהוליסטית (לקח לי שנים להודות בזה בפני עצמי ולהיות מסוגלת להגיד את זה בקול), וכנראה חווה דכאון. .. קשה לי להכיל אותה ואת הבעיות שלה. אני באופן כללי לא אדם שמתקשר הרבה...ויוצא שאני אתקשר אליה פעם בשבוע....והיא מתקשרת גם פעם פעמיים. לפעמים מתקשרת במצב של שכרות, וזה משפיע עליי ברמות. קשה לי מאוד אני ישר מזהה את זה מקצרת את השיחה ומנתקת. לפעמים גם לי אין כוח וחשק לדבר. ואני מרגישה נורא. מרגישה חרא של בת שאני לא שם בשבילה, אבל פשוט לא מסוגלת. היא גם מסוג כאנשים הקשים האלה שהם לא ישתנו....אני כבר הבנתי שהיא פשוט ככה. אני פשוט לא יכולה להכיל את זה, מרגישה את כל העול שלה עליי. מרגישה חרא עם עצמי שאני לא מדברת איתה והיא מרגישה בודדה אבל מה אני יכולה לעשות. בוכה בגללה הרבה....אל תציאו לי שתלך לאיש מקצוע כי זה לא יקרה בחיים. נראה לי פשוט רוצה לפרוק כמה קשה לי איתה. לפעמים אני תוהה לעצמי איך זה להיות עם אימא אחרת. אימא שמתפקדת כאימא נורמלית ולא חולה.