קשה להיות תלויה במשכורת אחת. קשה שאין לי אופציה לעבוד ועל הנכות אני עובדת זה מלא מסמכים ומלא הוכחות ומלא דיונים מול ביטוח לאומי. זה נראה לי שמהצד של בעלי זה נראה שקשה לעבוד ולהרוויח כסף בשביל משפחה שלמה. קשה שפותחים עליך עיניים בעבודה אם החסרת יום/יומיים. שחודש קודם הגעת מאוד חולה לעבוד. קשה שכולם חופרים ואומרים "אני מבין אותך" בפועל הם לא או הם אומרים "בדוק אתם עושים משהו לא בסדר", אנחנו הורים. עדיפות ראשונה זה הבייבי אחכ כל השאר ומי אתם חושבים שאתם שתגידו לי איך להתנהל אם אנחנו עוששים הכל נכון פשוט היו הוצאות שהן בלת"מ וצריך לחכות לסוף החודש. ברוך השם שלא חסר כלום לאף אחד והמקרר עדיין מלא ואוכל לכלב יש בשפע. אבל עדיין עצם העובדה של מי אתםםם חושבים שאתםם שאתם פאקינג רוצים להכנס לי לכיס! איכ שונאת אנשים כאלו. אז נכון יש דברים שלוקחים זמן, אבל ברוך השם לא חסר לנו כלום ותמיד יהיו ויש בלתמים שהחיים לא מצפים אליהם. אבל זה לא אומר שאם לא בא לנו לצאת איתכם כי בא לנו להשאר בבית עם הילדה ולא להשאיר בבייביסיטר זה טעות. זה לא . זו בחירה שלנו להיות כמשפחה ולהנות יחד בערבי חמישי ובסופי שבוע ולא חייב לבלות כל הזמן

מתי הבחילות והסחרחורות עוברות? אני רק בסוף שבוע 7

באיזה גיל העברתן למיטה אחרת ממיטת תינוק?