אבל תנסי להבין את בעלך. הוא לא גדל עם ההוקים שלך וכשהביא ילד לעולם חשב שיחלוק את הגידול איתך ולא איתם. את בזוגיות עם בעלך לא עם ההורים שלך, תתחילי לשנות את המחשבה שלך. כל אחד היה מתעצבן מזה שכל הזמן רוצים לבוא. תחשבי שחמותך הייתה באה אלייך הביתה כל יום... את בטח רואה פה מלא פוסטים כאלה בסגנון הזה כשזה הפוך. בעלך ציפה לגדל ילדים איתך לא עם המשפחה שלך. ואולי הוא מרגיש כם שהם לוקחים ממנו את האבהות שלו ואת החלק שלו בגידול.

הם באים פעם בשבוע כי הם גרים רחוק ומידי פעם הילד הולך לישון אצלהם זה גם בא על חשבון הזוגיות שלנו כי אף פעם לא הייתה לנו בייביסיטר לילד הוא פשוט לא משחרר מהילד

זה כאילו ממש הפוסטים פה רק הפוך.. באמת. לא ציינת גם בן כמה הגדול. אם מדובר בילד בן 6 בסדר... זה כבר גיל שאני מבינה אותך שמצופה ממנו כבר לשחרר אבל אם מדובר בבן שנתיים נגיד אז הגיוני שלא ירצה לשחרר. הבן שלי מגיל שנה וחצי היה ישן אחת לשבוע אצל חמותי מהרגע שנולדה לי הקטנה והיא הייתה אוספת מהגן וגם שמה אותו למחרת כשהיה ישן אצלה אז אני אולי לא דוגמה טובה לזה אבל יכולה לומר לך שאפילו שהסכמתי לזה כי הייתי ממש זקוקה לעזרה הזאת (בעלי היה חוזר ב8 בערב מהעבודה) סבלתי מזה מאוד. אלה לא ההורים שלו, תביני אותו. תהיי במקום של חמלה כלפיו. אני צבינה שאת מסתכלת עליו בעיניים של כפיות טובה ואולי גם ממקום של הוא לא רוצה אותי יותר ואת הזוגיות הזאת אבל זאת השיחה שלך איתו ולא השיחה של לא יכולה לסבול את בעלי, מבינה למה אני מתכוונת?

הילד בן 4..אני באמת מנסה להיות במקום של חמלה פשוט מרגיש לי שהוא ממש מזלזל במשפחה שלי ומדבר אליהם מגעיל וגורם להם לתחושה של דחייה