מרגישה פשוט מדוכדכת. מרגישה שההריון והילד זה גדול עליי. לא מרגישה באמת שלמה עם הילד. אני בת 34, בזוגיות אוהבת, אבל משהו בתוכי תמיד ידע שאני לא אהיה אמא ואני לא רוצה....אבל הפחד להתעורר בגיל 50 בלי ילדים ולהרגיש פספוס תמיד היה קיים. לאחר שיחות עם הבן זוג החלטתנו להפסיק להתמגן וקרה שנקלטנו די מהר, לא האמנתי. התלבטתי מאוד ועדיין החלטתי להמשיך עם ההריון. עכשיו שבוע 15, פשוט מדוכדכת, מרגישה כאילו אני פשוט זורמת עם ההריון הזה ומה שיהיה יהיה. לא מרגישה שבאמת רוצה את זה. אני יודעת אהיה אמא טובה אבל לא רוצה לוותר על החיים העצמאים שלי כמו שהם היו עד עכשיו לא רוצה שכל העולם שלי יהיה תלוי במישהו אחר. אין לי כוח לעשות שום דבר, מרגישה שלא מצליחה להשתלט על החיים ועל הבית. מרגישה שהכל זה נטל ומחוייבות ופשוט לא בא לי. מרגישה שהכל יפול עליי לא יודעת איך להתמודד. כבר סיפרנו לכולם ...לפעמים הייתי רוצה שהעובר פשוט יכול. וזה כל כך עצוב לי.
הריון ולידההריון ולידה
💬15 תגובות👍2 לייקים

תגובות (15)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 באפריל 2025 בשעה 17:06
קיבלת מתנה שכל אחת הייתה רוצה לקבל! יש נשים שלעולם לא יוכלו להביא ילדים , אז באמת זכית. מבינה לליבך מאוד אבל את תראי שברגע שהוא יצא את תתאהבי בו ואת לא תאמיני איך לא הבאת אותו עוד קודם, זה עיניין של זמן , לא ישר מתחברים אל תצפי שהוא יצא וישר הכל יהיה מושלם זה תהליך . שולחת לך חיבוק ויהיה בסדר
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 באפריל 2025 בשעה 17:10
את מרגישה ככה בגלל כל ההורמונים את פתאום מפחדת שזה יפגע לך בשגרת החיים. ברגע שהתינוק הזה יוולד את לא תביני איך יכלת לחיות בלעדיו ותביני שאת חיה בשבילו. ❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 באפריל 2025 בשעה 17:14
ממליצה להתחיל טיפול מעכשיו, כי תינוק זה קשה, ותינוק זו הקרבה טוטאלית, וזה אובדן מוחלט של העצמאות שלנו לתקופה של לפחות שנה באופן מאוד אינטנסיבי (אח״כ קצת יותר קל). אני שהייתי שלמה ביותר עם הרצון לילד ועם כמיהה גדולה ופרחתי בהריון שלי, בפועל קיבלתי סטירה מצלצלת ותקופה ארוכה שאלתי את עצמי מה לעזאזל עשיתי ולמה עשיתי את זה לעצמי, אז נקודת הפתיחה שלך כבר לא אופטימלית, והמדרון אחרי לידה והורמונים וחוסר שינה הוא מאוד חלקלק.. יכולה כן להרגיע שבסוף ילדים זו אהבה של החיים שלנו, מאמינה שבאמת גם אצל אלה שלא כיוונו ולא רצו, בסוף אני מאוהבת בילדים שלי והם מהות חיי עם כל הקשיים הנלווים, זה לא משהו שהייתי מוותרת עליו, אבל בהתחלה זה ללא ספק לא מרגיש ככה, בטח לא בילד הראשון. תתחילי טיפול, חבל להגיע אח״כ למקומות חשוכים, כשלא טוב עדיף לקבל עזרה כדי שיהיה טוב, וזה אפשרי! אגב יכול להיות גם שתלדי ותתאהבי מיד, אין לדעת, אבל רק למען השקט הנפשי שלך הייתי פונה לעזרה מקצועית 🙏🏽 תשתפי את רופא המשפחה בתחושות ותבררי מה האופציות שלך לקבל עזרה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 באפריל 2025 בשעה 17:36
גם אני הרגשתי כמוך, ברגע שהוא נולד הכל השתנה, זה טבעי והפחדים שלך הגיוניים, את תראי שהכל ישתנה אחרי שיוולד, לא תביני בשביל מה חיית ומה עשית לפני זה

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות