מרגישה פשוט מדוכדכת. מרגישה שההריון והילד זה גדול עליי. לא מרגישה באמת שלמה עם…

קיבלת מתנה שכל אחת הייתה רוצה לקבל! יש נשים שלעולם לא יוכלו להביא ילדים , אז באמת זכית. מבינה לליבך מאוד אבל את תראי שברגע שהוא יצא את תתאהבי בו ואת לא תאמיני איך לא הבאת אותו עוד קודם, זה עיניין של זמן , לא ישר מתחברים אל תצפי שהוא יצא וישר הכל יהיה מושלם זה תהליך . שולחת לך חיבוק ויהיה בסדר

את מרגישה ככה בגלל כל ההורמונים את פתאום מפחדת שזה יפגע לך בשגרת החיים. ברגע שהתינוק הזה יוולד את לא תביני איך יכלת לחיות בלעדיו ותביני שאת חיה בשבילו. ❤️

ממליצה להתחיל טיפול מעכשיו, כי תינוק זה קשה, ותינוק זו הקרבה טוטאלית, וזה אובדן מוחלט של העצמאות שלנו לתקופה של לפחות שנה באופן מאוד אינטנסיבי (אח״כ קצת יותר קל). אני שהייתי שלמה ביותר עם הרצון לילד ועם כמיהה גדולה ופרחתי בהריון שלי, בפועל קיבלתי סטירה מצלצלת ותקופה ארוכה שאלתי את עצמי מה לעזאזל עשיתי ולמה עשיתי את זה לעצמי, אז נקודת הפתיחה שלך כבר לא אופטימלית, והמדרון אחרי לידה והורמונים וחוסר שינה הוא מאוד חלקלק.. יכולה כן להרגיע שבסוף ילדים זו אהבה של החיים שלנו, מאמינה שבאמת גם אצל אלה שלא כיוונו ולא רצו, בסוף אני מאוהבת בילדים שלי והם מהות חיי עם כל הקשיים הנלווים, זה לא משהו שהייתי מוותרת עליו, אבל בהתחלה זה ללא ספק לא מרגיש ככה, בטח לא בילד הראשון. תתחילי טיפול, חבל להגיע אח״כ למקומות חשוכים, כשלא טוב עדיף לקבל עזרה כדי שיהיה טוב, וזה אפשרי! אגב יכול להיות גם שתלדי ותתאהבי מיד, אין לדעת, אבל רק למען השקט הנפשי שלך הייתי פונה לעזרה מקצועית 🙏🏽 תשתפי את רופא המשפחה בתחושות ותבררי מה האופציות שלך לקבל עזרה

גם אני הרגשתי כמוך, ברגע שהוא נולד הכל השתנה, זה טבעי והפחדים שלך הגיוניים, את תראי שהכל ישתנה אחרי שיוולד, לא תביני בשביל מה חיית ומה עשית לפני זה

את מדהימה! קודם כל זה מהמם שאת מדברת את זה וכל הרגשות האלה נורמליות והגיוניות תמיד קיים הפחד מהשינוי מהלא נודע ותוסיפי לזה עוד הורמונים. אני לא אשת מקצוע ולא יכולה לתת עצות אבל יכולה להגיד שהכל זה בחירות והסתכלות. כן כאימהות יש הקרבה אבל לא בעד לוותר על עצמנו הילד שמגיע יכול להשתלב בחיים שלנו נכון ששום דבר לא נשאר אותו דבר גם את תשתני וגם ההסתכלות שלך אבל תדעי לקחת עזרה תדעי לפנות לעצמך את הזמן שאת צריכה תדעי לא לוותר על הדברים שעושים לך טוב.. ותמיד תזכרי זה רק לתקופה קצרה הטוטליות ברגע שהם קצת יותר גדולים הם במסגרות חברים חוגים ואת ממשיכה את חייך עם תוספת מדהימה פשוט. תנסי לא לחשוב יותר מידי ופשוט להנות מהשינוי וממה שיולד היום החדש שינוים זה דבר מבורך זה סימן להתקדמות פשוט תנתבי את הדרך הזו כפי שאת רוצה. שולחת חיבוק וחיזוקים 🥰

את מדהימה שאת כותבת בכנות מה שאת מרגישה פה הייתי ממליצה לך ללכת לטיפול סביב הנושא. וגם לקבל החלטות שאולי עדיין ניתן לקבל. במידה ותרצי יכולה לדבר איתך טלפונית להקשיב לך

הורמונים יכולים להוציא מהדעת. אני עם 2 ילדים קטנים בהריון שלישי יכולה להגיד לך שגם אני מדוכדכת לפעמים, לא יודעת איך אצליח להתמודד עם 3 , מאוד חרדתית ומפחדת שמשהו יקרה, ואני יודעת שלהןרמונים יש בזה יד . אבל אני לגמרי מסכימה עם הבנות פה שכתבו, אם כבר פתחת את זה כדאי להמשיך לטיפול מקצועי, ההורמונים אחרי הלידה גם ממש קשים, וצריך להיות במודעות למצב. אני הייתי ממליצה לשתף את המשפחה שיתנו לך תמיכה ועזרה אחרי הלידה זה ממש מקל. ובסוף בשורה תחתונה( ואני מדברת מתוך שבוע שעדיין יש לי בחילות הקאות , עצבים, דחייה מעצמי ומבעלי , ועייפות בלתי נסבלת) ילדים שווים הכל. חיוך אחד מהבן שלי נשיקה אחת מהבת שלי וזה משפר. כמובן שגם משפר ששניהם במסגרות ויש לי זמן ועצמאות לעצמי מ7 עד 16🤣

חיבוק❤️🫶🏻