היי בנות, שבוע 38 וקמתי על הבוקר עם כאבים בבטן. כאילו ברמה שקשה לי לעמוד (אבל בכל זאת מצליחה לעמוד). זה יותר כאבי שריר כזה, לא יודעת להסביר. מישהי חוותה את זה ויודעת להגיד לי מה זה? אציין שכן יש תנועות עובר

צריכה קצת לפרוק אני אדם יציב חברותי משפחתי נחמד שמח אבל מדי פעם שוקעת לדכאונות יכול לקרות מהדבר הכי קטן וגם לפעמים משום דבר משתפת את הבעל אבל שום דבר לא מוציא אותי מזה עד שעובר כמה זמן אבל שומרת הכל בבטן ומתמודדת עם הכל לבד ולא ממש עוזר לי לפרוק הלכתי גם לפסיכולוגית מקסימה אבל באמת שזה לא כיף לי ולא בשבילי היינו בקורס הכנה ללידה השבוע, ומי שהעבירה את הקורס דיברה גם על דכאונות אחרי לידה ובייביבלוז בחזור מהקורס בעלי שיתף אותי שהוא מאוד מפחד שזה יהיה המצב שלי אחרי לידה תכלס? מפחדת גם בעצמי. אני מחפשת דברים להתמודד עם זה ואיך לא להיכנס לזה שאחרי הלידה יהיה לי קל יותר לצאת ממצבים קשים עם עצמי. יש לכם רעיונות לדברים שעושים לכן מצב רוח ומשנים אווירה לגמרי? ומי שמכירה יש דרך להתמודד? מן עצבות כזאת שבאה והולכת מדי פעם רוצה להפסיק לשקוע בזה ולהצליח לצאת מזה ולעבור את זה מהר וקל יותר

מה האואך והמשקל של הילדים שלכם חודש ושבוע.. בגיל כזה

כמה זמן אחרי הלידה קיבלתן מחזור?

לעשות אולטראסאונד ואגינאלי אחת לשבוע מזיק בשליש ראשון? בכללי אם עושים בדחיפות גבוהה אם זה מסוכן?

אני רוצה לפרסם את הנס שלי חיפשתי הרבה זמן ישועה לגבי הבן שלי הילד היה לא רגוע מה לא ניסיתי תקופה שהילד התהפך פשוט… עשיתי את כל הסגולות! מוצאי שבת כבר הייתי ממש עצובה שהילד ככה והשינוי שלו השפיע עלי מאוד (אני מאוד רגישה) נכנסתי לאוטו עם דמעות ופשוט דיברתי עם הקב״ה ואמרתי לו מלב אל לב וביקשתי ממש מכל הנשמה הרמתי עיניים לשמיים סיפרתי על המצוקה שלי והתחננתי! אני נשבעת לכן שמאותו לילה של מוצ״ש קיבלתי את הישועה שלי!!!!!! בורא עולם הוא אבא שלנו ואם תתפללי מספיק חזק את תקבלי ממנו מה שאת צריכה באמת! בלי שום סגולה ושום כלום! אבא בשמיים אחראי על הכללללל