פוסט פריקה.. 😢 נשואה + 3. לפני שנתיים גיליתי שבעלי בוגד בי במשך שנים עם נערות ליווי, טס עם חברים לחו"ל ובוגד בי.. עברתי את התקופה אחת הקשות בחיים שלי. היינו בטיפול זוגי, זרקתי אותו מהבית למשך חודשיים.. הוא התחרט ממש.. עשיתי לו את המוות.. ובסוף החלטתי כן לתת צ'אנס וכן הסיבות העיקריות זה הילדים והמצב הכלכלי. חזרנו ונכנסתי אחרי כמה חודשים להריון לא מתוכנן (הילד השלישי). תמיד בטיפול זוגי שהמטפלת הייתה שואלת אותי מה אני צריכה ממנו הייתי אומרת חום ואהבה, שיחזר אחרי, שיחמיא לי.. שיחזיר לי את הבטחון.. וכל פעם הוא היה כזה חצי קלאץ' מנסה אבל לי זה לא היה מספיק. הוא היה אומר שהוא מראה את האהבה שלו בדרכים אחרות כמו למשך בלהכין לי ארוחה. כרגע המצב בינינו על הפנים. כמובן שהבגידות תמיד בראש שלי, לצערי זאת צלקת שלא תימחק, אני לא מסוגלת להסתכל עליו כמו פעם או לאהוב אותו כמו פעם. הוא מאוד ממורמר בבית, הלחץ של הילדים והעומס לא מוסיף.. אנחנו לא מבלים ביחד בכלל, תמיד עייפים.. כל הזמן רבים. היה לנו פיצוץ השבוע לא דיברנו במשך שבוע שלם.. אני מרגישה שהוא לא מעריך אותי כמו שמגיע לי ובמיוחד אחרי כל מה שהוא עשה.. וביום שישי רבנו והוא פשוט התחיל לרשום לי הודעות שכשהוא יהיה מוכן נפשית הוא יעזוב, שהילדים יגדלו ניפרד.. שהוא נישאר רק בגללם שהוא אוהב אותם ולא אוהב אותי אז שאני לא אחמיא לעצמי יותר מדי.. הייתי בהלם ואז אחרי חצי שעה פתאום הוא התחיל לרשום לי הודעות שהוא לא התכוון למה שהוא רשם שהוא אוהב אותי ושזה היה מתסכול ושהוא כבר לא יודע מה לעשות כדי שהזוגיות שלנו תעבוד.. וגם יום אחרי הוא בא וביקש ממני סליחה.. אבל עדיין, המשפטים האלה שלו לא יוצאים לי מהראש, נפגעתי ממש.. הייתי צריכה לפרוק 🥺