תחזיקי מעמד, נשאר לך עוד קצת. כך הכבוד שאת עדיין מתפקדת ומצליחה להגיע למקלט במצבי לחץ, את אלופה

יואוו♥️ אני ידעתי שראש שיש ועדיין זה מלחיץ

יואווווו מסכנה! אני ביום הזיכרון שנה שעברה ישבתי על הספה והנקתי, פתאום נשמעת הצפירה ואני רצה עם הילד מחובר לציצי שלי לחדר המדרגות. קולטת שהוא ריק. חוזרת חזרה הביתה רצה לממד (שכחתי שבכלל עברנו דירה ועכשיו יש לנו ממד). רואה מהחלון את כולם עומדים בצפירה. פשוט הזיה.