בא לי לשתף משהו שאני קצת מתביישת בו 😓 אחת החברות הטובות שלי שהיא באמת חברת נפש ואני באמת אוהבת ומעריכה אותה ומאחלת לה את כל הטוב. קנתה עם בעלה פנטהאוז מטורף. הם קיבלו לפני עשר שנים בערך ירושה ענקית וגם הוא מרוויח לא רע והשתדרגו עכשיו לבית ענק. לעומת זאת בעלי ואני במצב לא טוב כל כך טוב בחיים במיוחד לאחרונה עברנו משבר כלכלי עם הפיטורים של בעלי ועוד כמה דברים קשים וחיים בתנאים לא פשוטים. ואם יש משהו שאני חולמת עליו זה לקנות בית במקום זה מרגישה שהכל בחיים תקוע לי ואני חיה בצער עצום וחרדות קשות ובשנה האחרונה אובחנתי בדכאון. אנחנו בזמן שפל של חיינו. ופתאום החברה (שיש לנו באמת קשר טהור מלא פרגון וללא צרות עין לאורך כל החיים) סיפרה לי על המהלך והרגשתי קוועצ׳ בבטן. ומרגישה שמאז אני לא מסוגלת להיות בקשר איתה. זה לא קשר הדוק ובמילא מתראות פעם ב.. אבל עדיין. לא בא לי להיות בתקשורת איתה ובטח לא לבוא לבקר את הבית החדש. אני לא נוטה לקנא ובטח שלא בה. אבל מרגיש לי שהנקודה הזאת לוחצת לי על הטריגר הכי הכי כואב שלי וזה משקף לי בצורה הכי חדה וכןאבת את התקיעות שלי בחיים והמצב הלא פשוט שאני שרויה בו. מה הייתם עושים? איך לצאת מהתחושות הקשות האלה כלפי החברה

האם זה הספריי נגד תפרים ? לא היה משהו אחר יש משהו ספציפי שמומלץ ?

פוסט פריקה אתחיל מזה שאני אמא כבר ובהיריון בנוסף סובלת מחרדות כרוניות ופוסט טראומה בתקופה האחרונה יש הרבה דברים בחיים שלי שקורים אני ביום יום מרגישה רגיל עושה דברים והכל אבל מרגישה כאילו משהו חסום לי ואני לא מראה מה מרגישה ומתעלמת מזה בלי מודע אפילו הראש והנפש והלב כאילו מדחיקים את זה ממני אני מרגישה מפחדת ממשהו כל מה שעברתי ועוברת כרגע מפחיד מה שעוברת יש לי פחדים חזקים לאבד את הילד לריב עם בעלי פחד נטישה כי חווה הרבה דברים שקשורים ללאבד פחד לסמוך פחד להראות חיבה להתאכזב פחד לאהוב גם פחד ממחשבות יתר פחד לקבל התקף חרדה פחד לישון פחד לא לדעת דברים ועוד … אני גם מרגישה מוצפת אני רוצה שיבינו מה מרגישה סליחה שזה נשמע ילדותי אבל באלי שמישהו יחבק אותי באלי חיבוק אבל מפחדת גם מחיבוק אני מרגישה שאני לא קיימת שלא מתחשבים בי שלא רואים מה שעושה כל היום שומעת עלבונות וכמה אני ככה וככה אני ממש מפחדת מהחיים האלה עברתי כל הרבה ועוברת התקופה הזאת מעל הכל מה עושים דיבר י בקשר לטיפול יקח זמן אני פוסט טראומטיות