אני בשבוע 35+ מנסה למשוך עד סוף החודש קשה לי מאוד כבר נפשית ופיזית

אני יצאתי 3-4 ימים לפני פסח.כבר לא יכולתי לסחוב את עצמי ולא היה לי כבר סבלנות לעומס לקוחות בבנק לפני החג .לקראת הסוף כבר התמקדתי יותר בטלפונים חוזרים ללקוחות שמבקשים דברים באפליקציה אבל היו לקוחות מבוגרים שהתרגלו אליי והתקרצצו שמחכים לי ואני כל רגע צריכה לרוץ לשירותים ולא מצליחה לשתות,לאכול ולנשום עד שהעובר כבר הכאיב לי מרעב וכו' 🤦‍♀️ אני הסיכון הריון ושמירה ויכול י לצאת הרבה לפני אבל סחבתי עד שבוע 34 וחצי וגם בגלל המצב באו לקראתי מאוד ונתנו לי לעבוד לפעמים מהבית(מחשב נייד מחובר למערכות הבנק והייתי חוזרת ללקוחות טלפונית לפניות שהשאירו באפליקציה) ישבתי בבית כל החג כאשר בין לבין עשיתי מלא בדיקות מעקב,עירוי ברזל לוריד וגם נוזלים לפעמים בשל צירים קטנים שהולכים ונעלמים... עכשיו שבוע 36 ומאושפזת להשגחה לשבוע עד יעד הניתוח קיסרי ב28/4 בכנות לא מבינה למה מושכים אותי בכוח לשבוע 37+יום... 🥴 התעקשות של הצוות הרפואי למרות היסטוריה של הריונות מוקדמות(36+5 ו-34+5) אבל ניראה לי שלמרות הכל הוא יצא לפני ולא יוותר להם🤭 מחכים רק לעבור את יום חמישי ומצידי ללדת כבר (שלא ניפול בברית ביום הזיכרון או העצמאות)... גם תאריכים בעייתיים לימי הולדת בעיקר לבן אח''כ עם בר מצווה ועלייה לתורה... הבן שלי הגדול יותר נולד באיסרו חג שבועות וזה חסם לנו 3 ימים באותו שבוע שכך נשארה לו האופציה לעשות לתורה רק ביום חמישי (בדיוק באיסרו חג שבועות) ולא יכולנו לחגוג בכותל כפי שמאוד רצינו וגם היה עמוס מאוד עם ההכנות לשבת חתן והקניות שכבר ערכנו מראש לפני החג ומוצאי חג שבועות שנתקענו עם חוסרים מסויימים לעלייה לתורה (כמו קערות מיוחדות סלטים חלביים) התחלנו לעשות השלמות בחנות מאוד יקרה ...🤦‍♀️ וזה למרות שהכנתי רשימות מראש וקניתי כמויות מסחריות מהכל...