היי בנות אתן הולכות לאחות ליווי הריון? כמה זה קריטי?

אז היום נר שמיני של חנוכה ואני רוצה לשתף אתכם בנס שאלוהים עשה לי: בשנה שעברה ביקשתי בפתק תינוק/ת בריא/ה . אז באמת מאז נכנסתי להריון ובמהלך בדיקןת ההריון שלי גילו לעובר ממצא מאוד קשה שהוביל אותנו לוועדה שבסיכומה הומלץ לנו לעשות הפלה. לא ויתרנו והמשכנו להיפגש עם הרופאים הכי בכירים במדינה כדי להבין את המצב של העובר והאם ניתן להציל את המצב לאחר הלידה. קצת לפני חנוכה ילדתי וב״ה התסריט שציירו לנו הרופאים הרבה פחות גרוע ממה שקורה בפועל! כן התינוקת הייתה צריכה התערבות רפואית אבל בעזרת השם הילדה מחלימה ומתחזקת ותהיה בריאה כמו כל הילדים🙏💗 אין יאוש בעולם כלל!

לדעתי הכנתי פה איזה קילו שניצלים ואני רואה את בעלי יושב ואוכל אותם כמו צ׳יפס הערתי לו שלא יושבים ואוכלים את כל השניצלים יש לציין שיש אורז צ׳יפס סלט וקולורבי

אני מאושפזת כבר שבוע וחצי, לפני כמה ימים ילדתי קיסרי והתינוקת שלי בפגייה. והיום שמו איתי מישהי בחדר עם תינוק!!!!! כמה אפשר להיות חסרי לב???????

ילד בן שנתיים וחודש לא מפסיק להתעורר בלילות ולבכות ולא מצליח לחזור לישון, קורא לי לבוא ועד שנרדם לוקח שעה זה תקין? מציינת שלא מתלונן שכואב לו משהו שבוע בלי שעות שינה !!

אוף אני מרגישה שאני חייבת לפרוק, אין לי משפחה תומכת ואף אחד שהוא קרוב אליי, אני בזוגיות 5 שנים עם ילד בן שנתיים וחצי והבוקר גיליתי על הריון נוסף, אני במערכת יחסים די שמרגיש לי שכבר אין לי כוחות להמשיך אני המפרנסת היחידה ודואגת להכל, כל יום שישי בערב אנחנו הולכים לאימא שלו היא לא אוהבת אותי בכיוון השונאת והוא מכריח אותי והבן שלו מהמערכת יחסים הקודמת גר שם, חשוב לי לציין שבעקבות זה השכרתי דירה ממש קרובה אליהם מאחר והוא לא רצה לעבור לגור איתנו ואני דואגת לו כמו לבן שלי כמובן בכל מה שצריך והוא רוב הזמן גם אצלו, הוא והבן שלי מסתדרים מעולה למרות הפרש הגילאים הבן שלו בן 8 מעולם לא הערתי לו על כלום מעולם לא אמרתי לבן זוגי כלום ולהפך אני כל הזמן אומרת לו ללכת אליו ולהיות איתו, אימא שלו כל שישי זורקת עקיצות בעיקר לי ואני מתעלמת כי אני מכבדת, היום נחצה קו אדום, הבן הגדול שלו רצה לשחק עם הילד שלי והם שיחקו כל פעם שהיא באה וראתה את הילד שלי ליד הילד שלו היא הפרידה ביניהם בלי סיבה למרות שהגדול אמר לה שהוא רוצה לשחק איתו נפגעתי אבל שתקתי, ואז הילד שלי כנראה לא הבין אז הוא הביא לו מכה לא כואבת זה אפילו לא כאב לו הערתי לו ואמרתי לו שאני לא מרשה להרביץ ואימא שלו צעקה ואז בן זוגי קם וצרח על הילד שלי צעקות מפחידות הבן שלי נרתע ופה כבר לא הצלחתי לשתוק, ישר קפצתי וגוננתי על הילד שלי ורבתי איתו ואמרתי לו שזאת הפעם האחרונה שהוא מעז להרים את הקול על הבן שלי וזהו, אימא שלו התעצבנה שקמתי עליו כנראה ואחרי כמה דקות הילד שלי ישב בפניה מבודד עם כרית אז הוא ניגש ואמר לה סליחה סבתא והיא אפילו לא סובבה את הראש שלו והילד שלי ממשיך לנשק ולבקש יחס והיא התעלמה כאן כבר לא יכולתי ולקחתי אותו ואמרתי לה שהיא בנאדם רע שהיא בכלל מסוגלת להתייחס ככה לתינוק בן שנתיים ושהוא לא מבין עדיין והוא רק ילד בן שנתיים ולא בנאדם מבוגר שמבין ואז היא אמרה שהוא לא מחונך ואמרתי לה שלא תדבר על החינוך שלי ושבבית הוא מעולם לא הרים יד אבל את לא מפסיק להפריד ביניהם והוא נפגע כאילו הוא יאכל אותו תדברי ותקללי אותי עד מחר עד הילד שלי, והתעצבנתי נורא הכנתי אותו ליציאה והבן זוג שלי צעק עליי כי הרמתי את הקול, אחרי שתי דקות הוא בא לצאת איתי ואז היא השתנתה מהר והתחילה להגיד לילד שלי שהוא ילד טוב ושיבוא לשבת לידה יצאתי ישר וחזרתי הביתה עם הילד שלי והבן זוג שלי בא איתנו אמרתי לו שאני לא מתכוונת להמשיך לסבול את זה ושהילד שלי הוא קו אדום אני כל כך מותשת. פעלתי נכון? טעיתי? גם חשוב לי לציין שכל פעם שהילד שלי נגע במשהו היא ישר קמה והחביאה הוא נגע בכרית היא רצה שלפה לו מהיד והחביאה כנ״ל השמיכה