שבוע 39. בבדיקת פתיחה נמצאה פתיחה 1 וצוואר קדמי. במוניטור לא היו צירים וגם לא…

בנות שיש להן מנקה כמה לוקחת לכן? מה מספיקות לעשות בשעות עבודה הבאתי מנקה ומרגישה שהיא קצת מורחת את הזמן מצד שני אולי ככה כולן אני באמת לא יודעת

אשמח לשמוע את דעתכן שבוע 21 אתמול הלכתי לרופאה למעקב והכל היה תקין בערב התחלתי להרגיש כאבים איומים באיבר התקלחתי והלכתי לישון, אממה קמתי עם אותם כאבים בבוקר אני לא יודעת להסביר מה זה, כי זה לא מגרד או שורף, זה פשוט כואב בחלק הפנימי ממש באיזור החור של הלידה .. מקשה עליי לשבת, לעמוד, ללכת. מתלבטת מה לעשות ..

היי האם יש בנות שיומיים לפני איחור היה להם קצת כאבי מחזור יותר בצדדים כזה וזהו בלי תסמין מיוחד וזה היה הריון?

בנות מתי סיפרתן בעבודה? אני עם מדים ונהיה לי צפוף וברגע שאגיע על בגדים רגילים זה הסימן שכולם ידעו שאני בהריון . מאוד מתלבטת מתי לעשות את זה

היי ערב טוב!!! הבן שלי היום עשה ברית ועבר שמונה שעות מאז הברית זה היה ב-12:30 והוא לא נתן עד עכשיו שתן האם זה מצריך בדיקה או לחכות עוד קצת??

נשואה כבר 6 שנים, עם 4 ילדים תאומיים בני חצי שנה ילדה בת 3 וילד בן 5. בעיות כלכליות בזמן האחרון אני לא עובדץ.מטפלת.בילדים לבד בבית והןא עןבד כל יום מהבוקר עד הלילה חלק פיזי הרוב לא. ביום פורים היה לח ולבעלי ריב הלכתי מההורים שךו מהר כי לא הרגשתי טוב הוא מבחינתו זילזתי בו ובמשפחה שלו כנראה זה משהו יותר עמוק גם על הבעיות הכלכליות לחצתח אותו בזמן החארון לתקן את הרכב שאני אהיה ניידת. חוץ.מזה אני לא בזבזניץ לא על טיפוח עצמי לא על בגדים תמיד הסתפקתי במה שיש. מיום שלישי נתק מוחלט אני לא בבית בגלל המלחמה. הגעתי לבית כמה פעמים ןהוא לא התייחס. הוא כתב לי דברים מגעילים ואפילן כלבה ןמסריחה. ואני רשמתי לו אז למה אנחנו נשואים בו נתגרש.. יש לציין שזה קרה כבר כמה פעמים הריב והנתק ותמיד אני באתי והתנצלתי ו בשביל לא לפרק את המשפחה הוא אף פעם לא. הוא לא ראה את הילדים כל הזמן הזה. בשישי כתבתי לאמא שלן הודעה על המצב אף.פעם לא עירבתי אותה פעם ראשונה והם עזרו לנו קצת כלכלית כי כתבתי לה. ואז שלחתי לו הודעה שדיברתי עם אמא שלו וקשה לי המצב שלנו וצריך לתקן הןא לא ענה. הלכתי שוב לבית הןא היה בבית עם מוזיקה חזקה והוא ידע שאני יבוא כי בדקתי במיקום שהוא נמצא לא ידעתי שהוא יכול לראוץ שאני רואה איפה הןא הוא כתב לי את עוד פעם בודקת איפה אני. התחלתי לדבר איתו הוא לא רצה בכל זאת פתחתי שיחה והייתי צריכה לחזןר לילדים. זה לא נראה שמעניין אותו שהוא לא דיבר איתנו כל הזמן הזה אני מרגישה מושפלת ניסתי הכל והוא עדיין בשלו. אני יידעת שזה טעות ללכת אליו אבל הלב שלי מסרב להבין את זה שזה לא נכון מה שאני עושה שאני שוב הולכת ומנסה ומשפילה את עצמי ושאין עם מי לדבר ובסוף יצא שאני מתנצלת כי זה יחזור על עצמו כי הןא יןדע שאני תמיד אהיה שם אבל אני צריכה להפסיק מה דעתכן?