בשתי ההריונות התחילו לי באמצע הלילה. בראשון התחילו לי צירים בלי ירידת מים , אני זוכרת שהערתי את בעלי ואז נכנסתי להתקלח הצירים עוד היו נסבלים. בהריון השני ירידת מים בחלקים ואז באמצע הלילה צירים.

היו לי צירים מוקדמים כבר מחודש שביעי כל הזמן חוויתי אז פחות או יותר ידעתי להגיד שיש צירים ולנוח כשאני עוד מסוגלת לאורך כל ההיריון הייתי מאוד פעילה עבדתי ממש עד יום לפני הלידה אבל כשהגיעו הצירים האמיתיים פשוט הרגשתי שזה הרבה הרבה יותר עוצמתי ולנוח כבר אי אפשר באותו ערב הכנתי לאכול לי ולבעלי והיו לי צירים תוך כדי בכל זאת המשכתי לבשל למרות שכאב חחח עד שהתיישבתי פתאום בסלון והבנתי פתאום שכואב לי באמת כי לא הצלחתי לתקשר עם הסביבה הייתי מאוד מכונסת בעצמי והרגשתי שצריך ללכת לבית חולים הגעתי וישר הכניסו לחדר לידה

בהתחלה הרגשתי כאב מאוד מאוד חלש שאפילו כמעט ולא שמתי לב לאט לאט הוא התחזק בהריון ראשון הצירים החזקים תפסו אותי באמצע ספונגה בבית בערב ובהריון השני הצירים תפסו אותי אחרי הקפה של שבת בבוקר