ערב טוב, לקראת גירושין, כבר חצי שנה בסיפור הזה, גרים באותו בית עדיין כי הזבל הזה מפחד על כל שקל אז נשמר ומונחה היטב. יש לנו תינוק בן חצי שנה ופעוט בן שנתיים. אני פשוט לא יכולה לראות את האיש הזה אהבתי אותו אהבה שורפת בעצמות הערצתי את האוויר שהוא נושם והוא פשוט גרם לי לשנוא אותו עד זוב דם. 15 שנה זרק לפח ביום בהיר אחד שבמקרה היום הזה היה בלידה של בננו השני (פחות או יותר כמובן לא ממש אותו יום אבל ממש ממש באותה תקופה, שבועיים אחורה ומשם זה התחיל). גיליתי את הסיבה לזה כמובן בחורה זונה שרמוטה שיודעת היטב שהוא נשוי ויודעת שיש לו ילדים הוא עדיין לא יודע שאני יודעת רמזתי לו כמובן שהוא בוגדני אבל את ההוכחה המפורשת לכך יקבל בבית משפט. זהו זה ממש קורה הוא עוזב את הבית ואני מאוד מפחדת למרות שאני תמידדדדדד לבד עם הילדים אבל כל העניין של הרדמות לבד באופן קבוע, ובקרים לבד, ואיך לעזאזל עושים את זה לתינוקות בגיל הזה איך אני מרגילה אותם לחצי חצי הדבילי הזה ופתאום לישון בחדר אחר בבית אחר?!?!? הגדול שלי לא מוכן להירדם כשאני לא לידו אני באמתתתתת לא יודעת איך הוא יצליח לעבור את זה אני מדמיינת אותו צורח שם בלעדיי בלילות ונשרפת, אני לא מוכנה שככה הילד שלי יילך לישון בבכי ועצב!!!!!! הוא צריך אותי איתו בעיקר בלילה!