חייבת לפרוק את שעל ליבי, לא מצליחה לשתף אף אחד... לא טוב לי מעבר לזה שלא טוב לי, אני מרגישה שאין בי שמחה אמיתית... אני כבויה יש לי תינוק כמעט בן שנה שהוא כל עולמי אני אמא מסורה וטוטאלית מתפקדת ומתפעלת את הבית במאה אחוז אבל כבויה כאילו משהו מת מבפנים אין למה לחכות הייאוש עולה מהר, כל הזמן אומרת לעצמי שנמאס לי ובא לי לברוח, להיעלם מה שמחזיק אותי זה הבן שלי שצריך אותי והוא באמת מסב לי אושר אמיתי אבל אני מרגישה שאני רק אמא שלו לא אישה, לא בת זוג... אין לי זוגיות זאת אומרת, אני נשואה אבל אי אפשר לקרוא לשותפות לדירה שלנו זוגיות כבר אין לי טענות כלפיו, זה תוצאה של משבר מתמשך מאוד ארוך הוא לא מסוגל לתת לי את מה שאני צריכה כרגע וגם אני לא בטוחה עד כמה אני פנויה לקבל טיפול זוגי עזר בחלק מהזמן גם מזה כבר התייאשנו לפעמים יש בי מחשבות שמה שהיה בינינו מת, לא יחזור אף פעם... אולי גם נגמרה האהבה מסתכלת בתמונות שלנו של לפני הלידה ולא מזהה את הזוג המאושר הזה קשה לחיות ככה בלי שום ניצוץ בעיניים בלי מגע, פרגון, אהבה, הערכה גם אם הוא מרגיש, הוא לא אומר... מרגישה שכולם מתעניינים בו ובילד ולא בי לא שואלים מה איתי, איך אני אם אכלתי, איך ישנתי, איך אני מתמודדת עם לגדל ילד לבד ולתפעל את הבית (הוא עובד עד שעות מאוד מאוחרות) בלי זמן לעצמי, להתאמן, לאכול כמו בת אדם ולרדת במשקל, לצאת לנשום אוויר (עד שהוא חוזר בערבים אני כבר מותשת ורק רוצה לישון) מרגישה שהחיים האלה גדולים עליי שהבאתי לעולם חיים והחיים שלי נגמרו

מנקות עם אקונומיקה? חודש 8 תכף בעזרת השם אני משתדלת לנקות עם מסכה וכפפות אהל לא מסוגלת בלי רק חולות נקיון יבינו

באיזה שבוע יודעים אם השילייה קדמית או אחורית?

קניתי טלית ביום שישי לסגולה למציאת זיווג בע״ה, יש תפילה שצריך לעשות לזה ?

היי שבוע 40+6 האם זה פקק רירי?

מה הקטע של התינוק בן שבועיים וחצי רגוע בכל מקום בעגלה בחוץ,אצל חמתי איפה לא איך שמגיע הלילה מתאמץ בוכה צורח עייף אבל כאילו משהו מפריע לו