אני אישית בת יחידה וזה די קשה כשאני מבוגרת כבר להיות היחידה שיש להורים שלי וזה כבד ומצד שני תעשי רק מה שמתאים לך, עדיף משפחה קטנה מאושרת מעוד ילד שרק יכביד

אני חושבת שאם את מרגישה שאת לא בנוייה לזה אז לא בכוח.

בדיוק הדילמה שהייתה לי...ממש בדיוק. אם את בדילמה כזו ולא סגורה חד משמעית(כי יש נשים שממש ממש ברור להן בלי שום חרטה שאין לא מעוניינות בעוד ילד) אז תחשבי על כך. אני אישית מביאה את הילד הבא רק מהשיקול שציינת שילד זקוק לאח/ אחות. כמו שהילה כתבה ש ה "נטל" שקשור להורים (גם בשמחות כמו חגים ואירועים) זה אך ורק עלייה. ומאוד קשה לדעת שההורים שמתבגרים תלויים רק בך. וגם בילדות, ילד שחולק חיים עם אח/אחות, שיכול להתפרק מולו עליכם ההורים, דברים שרק אח כמוהו יבין. גם חוויות של חברות, של טיולים, סודות שלהם, משחקים שלנו המבוגרים אין את היכולת לספק לילד שלנו גם אם אנחנו אנרגטיים ומוכנים לכך. רק לאח יש את היכולת. בכל אופן השיקול שלי היה נטו מחשבה על הילד שלי. ממש לא בער בי עוד תינוק. להפך. זו תקופה שממש קשה לי ומפחידה אותי. אני נהנית לגדל ילד אחד ולא אוהבת את התקופה של הניו בורן. אוהבת להקדיש את כל כולי לאחד, את כל כספי ואת כל כוחותיי. כשזה מתחלק ....עם כל האהבה.... זה קשה ולא מתאים לכל אחת. תחשבי על הכל טוב טוב. ככה או ככה לדעתי אין לדעת איך מרגישים. כשיש לבטים כאלה אז גם להשאיר ילד יחיד זה מגיע עם מחשבות וגם להביא עוד ילד מגיע עם מחשבות. לדעתי אפשר לדעת רק אחרי. אני כרגע בהריון מתה מפחד! אבל עשיתי זאת.

אני גדלתי עם אחות אחת וזה הקשר הכי מדהים בעולם היא הלב הנשמה הכל בשבילי תמיד רציתי שיהיו לי עוד זה קשה לגדול לבד ילד צריך חברה