ילדה בת 1.5 חכמה, פיקחית, אין לה שום בעית הבנה. כל ארוחה איתה זה סיוט. היא לא עושה בלאגן נורמלי. היא פשוט מעיפה אוכל בכוונה, זורקת בכל הכוח לכל עבר! עושה מארוחה צחוק. ונמאס לי מיזה !!!! אני מתבאסת שמגיע הרגע שהיא צריכה לאכול כי היא יותר עושה בלאגן מאשר אוכלת, בהתחלה הסברתי יפה אבל היא כבר מוציאה אותו מדעתי גם כשהיא סופר רעבה, יד אחת בפה אוכלת והיד השניה מעיפה לכל עבר שאריות מקודם כבר צעקתי עליה כי זה כבר בכוונה!!!! אני משתגעת מהדבר הזההההה אי אפשר לתת לה לשבת לאכול כמו ילדה נורמלית ובמעון היא עושה את זה אבל פחותתתת עצות????
אמהותאמהות
💬2 תגובות

תגובות (2)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי18 באפריל 2025 בשעה 14:38
ברגע שמעיפה תנסי לשמור על קור רוח ולעצור את האכילה, להוות דוגמה ולקחת את האוכל שזרקה ולהחזיר לצלחת ולשים את הצלחת רחוק ממנה ולהסביר לה שאוכל מקומו בצלחת ולא ברצפה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי18 באפריל 2025 בשעה 14:58
אני עשיתי את זה אינספור פעמים!!!! היא פשוט לא מקשיבה וממשיכה לזרוק בכוונה!!!!!! זהו נגמר לי הקור רוח, אני מרגישה שאני כל היום סביב לנקות את האוכל מהריצפה זה שגעוןןןןן זה מוגזם עד שעכשיו כבר צרחתי עליה השארתי אותה בכיסא אוכל 10 דק לבכות וניקיתי את הכל ואז הורדתי אותה אני מתחרפנת כאילו מרגיש לי שהיא לא מבינה מה אני מדברת איתה או מה????

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

פוחדתתת על התינוק שלי חייבת שתרגיעו אותי! אתמול עשינו ברית לבן הראשון הקטן והאהוב שלנו, אחרי שהמוהל חתך לו הוא עטף אותו למטה בחיתול בד בצורה כזו שהרגליים לא יוכלו לזוז ואמר להשאיר ככה ולא לפתוח גם אם הוא עושה קקי ושבעוד כ3 שעות הוא יבוא אלינו לבית ויראה לנו איך מחליפים לו והכל.. (חייבת לציין שהתינוק היה ממש רגוע וישן חזק אחרי שחתכו לו) בסוף האירוע התארגנו לנסוע הביתה בעלי ואחותי הכניסו את הקטני למושב בטיחות שלו, ובזמן הזה מסתבר שהם פתחו קצת את החיתול בד כדי שיוכלו לחגור אותו.. ואז התחילה נסיעת האימים!! התינוקי לא הפסיק לבכות ולצרוח את חייו!!!! לא הפסיק להזיז את הרגליים ולבכות שמתי לו מוצץ והמשיך לבכות, למרות שבדרך כלל מוצץ מרגיע אותו ידעתי ישר שהוא בוכה כי כואב לו! הנסיעה ערכה משהו כמו חצי שעה. חצי שעה של כאבב לתינוקי המסכן שלי! ניסיתי לעטוף אותו בחזרה עם החיתול בד אבל כמובן שללא הצלחה כי הרגליים לא הפסיקו לזוז (כל החרדות האלה על התינוק שלי שבזמן הנסיעה אנחנו גם רואים יירוטים בשמיים) רק ברבע שעה האחרונה חשבתי על רעיון של להחזיק לו את הרגליים עם הידיים שלא יזוזו וזה הדבר שהביא לו טיפה נחת עד שהגענו! תקשיבו מאז הנסיעה הזו אני מפחדת להרים אותו שחלילה לא יכאב לו ויתחיל לבכות אני יודעת שכולם עוברים את זה אבל בבקשה תרגיעו אותי אני חדשה בזה! בקושי ישנתי בלילה רק מהמחשבה על הכאב שלו. למרות שהוא ישן כמו ילד טוב (כנראה כי היה מותש מהיום הטראומטי שעבר) אחרי כמה זמן האיבר מחלים להם?! אחרי כמה זמן חזרתן להתנהל איתם רגיל? אני היום אמורה לקלח אותו ואני בחרדות מטורפות! מרגישה שעכשיו אני רואה את מסורת ברית המילה באור שונה לגמריי.. כולם אומרים לי ״איזה יפה ואיזה מרגש היה״ והדבר היחיד שאני חושבת עליו זה על הבכי והכאב שהבן שלי עבר בנסיעה בגלל הדבר הזה
הריון ולידההריון ולידה
💬4 תגובות