בנות רציתי לספר לכם מקרה שהיה לי ביום ולשאול מה אתם חושבות ומה אתם מייעצות לי , אני שבוע 17+3 ברוך ה תודה לבורא עולם ❤️ הלכתי לספרית לצבוע את השיער ובקצוות שלי יש צבע חום לפני כל צבע ספר עושה טסטר עם השיער יכול לעמוד בו עזבו שהספרתי לא עשתה לי ופשוע ישר צבעה ושאלתי כמה פעמים זה בסדר שהשיער שלי ככה אומרת לי כן יצא לך מושלם … היא חופפת לי ומתחילה להגיד לי מי הספר שעשה לך צבע כזה בשיער בגלל האדום כי זה היה שחור זה לא נצבע טוב אי אפשר קיצור התחילה להאשים את הספר שעשה לי לפני שתבינו הייתי אצל ספר לפני שנה ומשהו יותר אפילו והשיער שלי טבעי רק בקצוות קצת אדום קיצור הבן זוג שלי אמר לה אני לא משלם 800 השיער שלי ממש כמו חלודה רציתי לבכות חום עם פסים של לא יודעת איזה צבע ואז הבן זוג שלי אמר לה בואי אני אשלם לך על כל החומרים 400 שח חצי מהסכום ואז היא התחיל להגיד אני מזמינה משטרה ודיברה עם לקחוה ואמרה לה אל תדאגי היא בהריון והשם ישמור אני בחיים לא הייתי מדברת על ילד שאפילו עוד לא נולד שתבינו ועד עכשיו הבן זוג שלי רוצה לעביר לה חצי והיא פשוט רבה איתנו מה אתן הייתן עושות ? ומה אתם חושבות ?

הריון שני, חודש שמיני, ואני מרגישה שכל המפשעות של וכל הלמטה ממש נפוח בהריון הקודם לא היה לי דבר כזה... קרה למישהי? זה תקין?

יש בנות שבלידות הקודמות לא השתמשו במכשיר תנס ובלידה האחרונה השתמשו וראו הבדל ? אשמח לדעת אך המכשיר עובד מתי שמים אותו? ומה לגבי אפידורל עם המכשיר הזה?

בואו נדבר על זה... קיבלתי את המתנה הכי יפה ומושלמת שיכלתי לקבל בעולם הזה! מתעוררת כל בוקר לפרצוף המתוק מתוק הזה והלב מתרחב מאושר כיף לי להיות איתה, לטפל בה, להניק אותה כיף! ואז מגיע הערב... ואיתו יורד עלי ענן כזה של כבדות, מן עצבות כזאת לא ברורה בלי שום סיבה... כל מיני מחשבות שמתגנבות בשקט בשקט ותופסות לי את המחשבה פחדים, חרדות ועצבות רוצה שיבואו אנשים כשהם באים אני רוצה שילכו כאילו זאת לא אני... הזכרונות מהלידה, הגוף שהשתנה, העייפות, האחריות הגדולה שהתווספה, החוסר אונים והמצפון... הרצון לעשות את הכי טוב בשביל שליצור הקטן המתוק הזה יהיה רק טוב, האהבה הענקית הזאת שהלב לא מצליח להכיל... ההבנה שהחיים השתנו ולא יחזרו להיות מה שהיו... כל כך שונה ממי שאני, מהבן אדם השמח והאופטימי שאני... ואז מגיע שוב הבוקר והכאילו כלום ואני יודעת שכשהערב ירד, מצב הרוח שלי ירד יחד איתו... אני יודעת שזה נורמלי, יודעת שזה זמני אני אחרי עיבוד לידה עם מטפלת תותחית, יש לי עזרה, יש לי המון המון על מה להגיד תודה ואני בהודיה תמיד! סתם רוצה שיעבור כבר... מישהי מזדהה?...

מחר שבוע 30 מסתכלת בדיעבד לאחור וההריון עבר מהר למרות שהרגשתי שהיה לאט מצד שני תוהה איך לסחוב עוד 10 שבועות... מרגישה שמתחיל להיות קשה ואני נהיית חסרת סבלנות ובלחץ