קראתי פה היום דיון אם מותר להרביץ לילד או שאסור (כמובן כדי לחנך) אז כולם כתבו…

בחיים לא הרמתי יד על הבת שלי וגם לא ירים בהמשך אני ממש נגד זה

אני יכולה לשתף מהמקום האישי שלי שחוויתי אלימות על מנת ״לחנך״ מגיל קטן ואיכשהו עד גיל 16. הייתי ילדה שמחה ולא שהייתי ילדה מוכה מדי אבל אם הייתי בטעות מעירה את אבא שלי מהשנץ בשישי כששיחקתי עם אחים שלי או עושה משהו שהוא לא אהב זה היה מכות מכות ואני רואה השפעה של הדברים האלה עלי עד היום והבטחתיי לעצמי וגם אמרתי לבעלי שבעז״ה כשיוולדו לנו ילדים אין סיכוייי שאתן להם אפילו מכה קטנה.. זה כל כך לא טוב ואגב הוא היה מרביץ לי ואחר כך הייתי מרביצה (וחוטפת) בבית ספר וגם לאחותי הקטנה כל הזמן הייתי מרביצה בלי סיבה וזה כנראה היה על מנת לפרוק את התסכול על מישהו יותר חלש בקיצור לא לעשות את זה לילדים שלכם

ממש לא בעד להרים יד כדי לחנך ילד.. ההפך אני חושבת שילדים זוכרים הכל ובעתיד ייזכרו לך את זה לנצח.. יש המון דרכים להתמודד תלוי בסיטואציה עצמה..

לכולם ברור שלא מדובר על לפרק את הילד במכות פשוט הרבה מאוד לא רואות את זה כ״שיטת חינוך״ ואני ממש לא בעד להסתכל על זה כדרך לחנך

עזבו שטויות זה דור מפונק אנחנו גדלנו על כפכפים באוויר פליקים בטוסיק והכל בסדר

כל סוג של אלימות היא מזיקה מאד מאד להתפתחות הנפשית התקינה של הילד. אין דבר כזה להרביץ כדי לחנך. אם לא מצליחים למצוא דרכים לא תוקפניות ואלימות להסביר דברים חשובים לילדים, כדאי לקחת ייעוץ עם איש מקצוע כדי לרכוש כלים אחרים שיעזרו.

תזכרי בעצמך איך הרגשת כשקיבלת מכת חינוך. האם זה הועיל? האם זה בייש אותך? האם זה נתן לך ביטחון? בתור מי שהייתה בבת עיניו של אבי מעולם לא קיבלתי מכה אפילו לא קטנה (והוא חטף מכות עם חגורה כילד). לא רואה את זה כדרך חיים אצלי בבית.

לי יש עד היום טראומה ודמעות כשאני נזכרת שאבא שלי היה מרביץ לנו עם חגורה! זה הדבר הכי כואבבבבבב שיש! לא משנה איך התנהגנו! זה מכות שצריכים לקבל עוכרי ישראל לא הילדים הרכים😪 למרות הילדות היפה שלי את זה, אני בחיים לא אשכח