אני מקנאה פשוט מקנאה במי שיש לו הורים . לעולם לא הכרתי את האבא הביולוגי שלי . אמא שלי התחתנה שהייתי בת 7 עם בן אדם שמכור לסמים היה לפעמיים שובר את הבית. אמא שלי לא הייתה עובדת כי הוא היה עובד ומרוויח טוב. הוא נפטר שהייתי בת 13 ומאז החיים הפכו להיות רעים היינו נזרקות מבית לבית מבית לבית כי אמא שלי לא הצליחה להחזיק בעבודה. היה המון פעמיים שלא היה אוכל בבית והיינו שבועות בלי חשמל.. הייתי יושבת בבית ספר ושומעת שיחות בן ילדות לאבא / אמא והלב היה רועד וכאב שאני אפילו לא יודעת להסביר .. יש לי שנאה מאוד גדולה לאמא שלי לא אשקר מרגיש לי שהיא בחרה את הדרך הקלה בחיים ולא התאמצה לגדל אותי. היא מכורה להימורים ותמיד העדיפה את זה ממני הייתי נשארת המון לבד בבית בשבתות כדי שתלך לשחק .. ולמה אני כותבת את כל זה? קודם כל לפרוק את הסיפור שלי וכי היום יש לי ילד בן שנתיים ואני בהריון שני ואני אומרת לעצמי אני אמות ואעשה הכל כדי שלילדים שלי לא יהיה ילדות כמו שלי עבדתי כל כך קשה בנות כדי לקנות בית ברוך השם ויש לי עבודה מסודרת באמת תודה להשם. אבל יש לי שנאה גדולה לאמא שלי ואני מנסה להרפות מזה ולא מצליחה . תמיד רואה אותה וכל העבר צף לי . היא גנבה ממני המון כספים ועשתה לי כל כך רע רק אלוהים יודע מה עברתי . אבל אני תמיד רוצה להיות במקום של לסלוח ובאמת לא מצליחה