מרגישה ממש רע עם עצמי שאני לא רוצה לעשות חג עם המשפחה שלי. בעלי ואני נשואים כבר 3 שנים, ברוך השם יש לנו 2 ילדים. וכל חג אנחנו עושים אצל המשפחה שלו מתוך החלטה משותפת שלנו שאנחנו לא מסוגלים לעשות עם המשפחה שלי. כשאנחנו מגיעים לארוחות שישי יש כל הזמן ריבים, צעקות, גם שעושים קידוש אז עוצרים באמצע הברכה להגיד משהו שמבחינתי מאוד לא מכבד את המעמד. אבל העיקר זה הצעקות והריבים שבגלל כל ההתנהלות הזו הילדים שלנו ואני לא מצליחים לאכול טוב ולפעמים לא לאכול בכלל. אני החלטתי שכל פעם אני אומרת למשפחה תירוץ אחר לא יודעת איך עד עכשיו זה צלח. מצד שני אני ממש מרגישה שזה שאנחנו לא עושים איתם את החג אז אולי זה חוסר כיבוד הורים מצידי ובנוסף, אני מונעת מהם את החוויה עם הנכדים.