אני בדיוק כמוך....לקח לי שבועיים בכלל לקבל את זה ובאמת להחליט שאני הולכת על זה.....ועדיין יש לי ימים שאני מדוכדכת ומפחדת בגלל זה. וימים שאני מתרגשת ומצפה..... אני חושבת שבחיים לא אהיה באמצ מוכנה לזה.....זה הולך להפוך את החיים לגמריי. שום דבר כבר לא יהיה אותו דבר, כן מבאס האמת במיוחד שכבר יש לי את החיים השגרה והעצמאות שלי. אבל ילד זה ברכה אני באמת מאמינה בזה, ואולי זה משנה את החיים אבל זה גם מביא לך כל כך הרבה תוכן ואהבה ומשמעות לחיים. אני חושבת שצריך להקליל....לזרום...ופשוט לדעת שאת עושה את הכי טוב שאת יכולה, זה מה שאני מנסה לשדר לעצמי. מעבר לזה. חשוב לעשות שיחה עם בן הזוג על ציפיות, גבולות....ושאת מצפה שיהיה איתך בכך התהליך וגם אחרי... בהצלחה

אני לא חושבת שמישהו יכול באמת להתכונן מראש לדבר הזה שהוא תינוק. אני ארגיע אותך שגם כשחושבים שמרגישים מוכנים - זה הופך את החיים. אבל המטרה של החיים משתנה, להכל נהיה משמעות שונה. יש ביחד אבל גם יש זמן משפחתי שונה. זה הדבר הכי קשה שעשיתי אבל זה שווה כל דמעה. כל רגע טוב הופך לעוצמתי הרבה יותר. והכי חשוב - יש לך 9 חודשים להתכונן. הבטן גדלה לאט לאט, ושניכם תוכלו להיפרד מהחיים של ההרווקות ולאט לאט לקבל את התינוק שיבוא. תנצלו את הזמן הזה לדבר, להתאים ציפיות, להעלות פחדים, לבלות, לטייל ולתכנן. אולי עכשיו הכל מרגיש רחוק ומפחיד אבל גם עדיין מאוד מעורפל. עוד מעט טפו טפו את תתחילי להרגיש באמת את התינוק וזה יהיה אחרת. ובהצלחה ❤️

תקשיבי זה שאתם ברוך ה׳ בשעה טוב בהריון זה כבר מתנה ובאמת שאל תדאגו יהיה לכם אחרי הלידה קצת לחוץ בגלל שיהיה להם חדש וענין של הרגל אבל זה לא אומר שלא יהיה לכם יותר את הביחד וכמובן שזה תלוי בכם וכמובן שכרגע תנצלו את הזמן של ה9 חודשים בלהיות ביחד ולבדר על הכל וכמובן שגם אל תשכחי להינות מההריון ומבטיחה לך שזה שווה 🫶🏽