הגעתי להורים עם התינוק שלי בן שלושה חודשים ורבתי עם אבא שלי. לא מבינה למה אנשים (אפילו ההורים) מרשים לעצמם לזרוק הערות על החלטות שקשורות בילד *שלי*! אתם גידלתם אותי כמו שרציתם. תנו לי לעשות מה שאני רוצה! מה ביקשתי? שלא יגעו לו בידיים כי הוא מכניס אותם מלא לפה? מה הבעיה לקבל את זה, תחשבו עליי מה שבא לכם אבל מה זה ההערות העוקצניות והנעלבןת בהגזמה האלה????? ״מה סבא מלוכלך????״ ״הנה אני מתרחק שלא אלכלך את הילד״ התחלתי להתעצבן על אבא שלי ביקשתי שלא יגיד לי את ההערות האלה ויכבד אותי, והוא התחיל לעשות לי פרצופים ולעקוץ אותי. דבר נוסף. הילד ער כמה שעות ואני רואה עליו שהוא עייף, אמרתי את זה וישר קיבלתי קונטרות ״ממה הוא עייף?? הוא לא עייף״ התחלתי להסביר שהילד בקפיצת גדילה וככה זה. הם כמובן לא מכירים את זה כי הם גידלו אותי לפני שלושים שנה. לא יכולה עם כל העקיצות והאבי נעלבי הזה. זה שאני אמא טריה לא אומר שאני צריכה להסכים עם כל דבר שתגידו. ביקשתי מהם שלא ירימו אותו בלי טטרה, כי הוא אוכל פשוט את החולצות ועדיף טטרה וגם זה עשו פרצופים. יש לכן עצות טיפים מניסיון? אני רותחת מעצבים