קשה לי לאכול מול הבן שלי שהוא בן חודשיים הוא מסתכל בהפנוט על האוכל שאוכלים ויוצא לו קצף מהפה והוא מלקק בלשון מוציא לשון. מרגיש לי כאילו אני מתעללת בו כמו שאוכלים מול כלב שמתגרה מהאוכל.

כל כמה זמן רואים את האחות ליווי הריון? לא ביקשה ממני מרווח זמן מסויים ולא יודעת למתי לקבוע התור הבא

האם מישהי שמעה על גיאטת ג׳לטין ? מדובר כמובן באוכל מסודר וכרגיל רק תוספת של ג׳לטין כף לנס או תה וזה נותן תחשות שובע חושבות שמותר ?

תאומות

חייבת לדעת מה הייתם עושות במקומי ומה צריך לעשות מפה הלאה.. אני ובעלי מכירים מגיל 12 הרבה שנים היינו און אוף כזה, בשלוש שנים האחרונות הקשר שלנו היה חזק מהרגיל והחלטנו להביא ילד. יש לנו תינוקת בת שלושה חודשים. עוד קצת מלפני ההריון היחס שלו כלפי השתנה ב180 מעלות- הוא לא מתייחס אלי לא אכפת לו ממנו הוא יכול לחזור מהעבודה ולשבת בטלפון לא להגיד לי שלום לא להביא לי חיבוק לא נשיקה לא כלום. כשאנחנו יוצאים החוצה או יושבים עם חברים אני כל הזמן מבקשת ממנו שישים עלי יד שיתן לי איזה חיבוק קטן שזה לא יראה כאילו אנחנו שותפים, אבל אני רק יכולה לדבר כי זה לא קורה.. החלטתי להיות המראה שלו ולהפסיק לרדוף אחריו והתחלתי להתנהג איך שהוא מתנהג, אבל המצב רק מתדרדר. המצב הנפשי שלי שואב על אפס( בדיכאון אחרי לידה) היום הוא התחיל להגיד ״אני לא מבין מה עשיתי לך שאת מתנהגת אלי ככה״ עכשיו זה לא שאני מרביצה לו או משהו אני פשוט מתנהגת אליו בקור רוח והפסקתי להתחנן והפסקתי להתנהג יפה לידו. החלטתי לפתוח את הנושא (למרות שדיברתי איתו על זה המון פעמים והוא כל הזמן היה אומר שהוא ישתנה ויתחיל להיות קצת יותר עם הילדה ויתחיל להביא לי יחס) אז אמרתי לו שנמאס לי להיות צמאה ממנו ליחס ושהוא שם על זה זין כל פעם מחדש ושאני מראה שלו ואני לא מתכוונת להמשיך להיות סבלנית איתו ומכילה ואוהבת כשהוא לא עושה את זה, כי לטנגו צריך שתיים. הוא כמובן אומר כן כן וממשיך להתעלם אז אמרתי לו שרוצה שיקח לעצמו יום יומיים לחשוב ואם הוא לא מתכוונן להשתנות אז עדיף לפרק את כל החבילה הזאת כי זה ממש לא עושה לי טוב. כמובן התעלם ואז זה התחיל לעלות לי על העצבים אז אמרתי לו במילים האלה:״ הבאת אותי למצב שכל בן אדם שני שמביא לי קצת יחס עושה לי פרפרים בבטן״ כמובן שרק על זה הוא נתפס והתחיל להגיד ״מה עוד הם עושים לך חוץ מפרפרים בבטן״ ולא עניתי לו כי זאת פשוט שאלה טיפשית שבמקום באמת להתייחס למה שאני מנסה להגיד הוא בוחר לצאת עלי. הלכתי לעשן סיגריה הוא הגיע והתחיל לחפור לי ״בטח ההוא עושה לך פרפרים בבטן ומה את עושה איתם שיש לך פרפרים בבטן״ וכל מיני כאלה. התעלמתי. אני באמת מתחרטת שהבאתי איתו ילדה, מעבר לזה שאין לו טיפה של רגישות ואני יכולה לבכות והוא יצעק עלי ״מה את בוכה״ הוא לא מביא לי טיפה של יחס ראוי, הוא לא עוזר לי פיזית עם הילדה, והוא גם לא עוזר לי כספית, בקטע שיש לנו חשבונות לשלם אבל הוא העדיף ללכת לקנות סירת דייג כי זה כנראה יותר חשוב לו, ואחרי יומיים להתעצבן שאין לו כסף- כאילו שזאת אשמתי ואני אמרתי לו מהתחלה שזאת טעות. הגעתי למצב שאני רואה זוגות של חברים שהבן זוג שלה מלטף אותה בשיער ומביא לה נשיקה בראש או בלחי ואני נשרפת מבפנים ואני מקנאת רצח , כשהבן שלו של השנייה חוזר הביתה הוא מתנפל עליה בחיבוקים ונשיקות ואני בוכה בלב כי לי אין את זה עד לרמה שבאלי לשרוף את כל העולם. אני מפחדת להיפרד ממנו כי הוא זה כל מה שאני מכירה. והלב שלי כל הזמן אומר לי שהוא ישתנה שאולי זה תקופה- אבל לחברים שלו הוא מתנהג נורמאלי ועם חברים שלו הוא צוחק וכשהוא חוזר הביתה הוא ניהיה עם פרצוף תחת כאילו עשיתי לו משהו רע או משהו בכוונה. אין לנו כסף לצערי לטיפול זוגי זה ממש יקר והוא מקושי מרוויח. לא יודעת מה לעשות, לא יודעת לאיזה בור הכנסתי את עצמי, מה עשיתי רע לעולם שמגיע לי את כל הטוב הזה.. שבורה כבר נסחטת ועוד יותר מבפנים, מסתובבת עם פרצוף תחת כי נמאס לי כבר להסתיר הכל ולהראות שכאילו הכל מושלם אצלינו אבל לאכול חרא מבפנים. מה הייתן עושות במקומי, ומה הייתן עושות הלאה בסיטואציה כזאת?

יש נושא שאני חייבת לפתוח פה כי כבר נמאס לי לראות תגובות כאלה! אם מישהי שואלת איזה תמל מומלץ לא צריך להגיב בחזרה חלב אם/הנקה וכל התגובות האלה ידוע לכולן שחלב אם הכי מומלץ לתינוק, ידוע לכולן היתרונות של הנקה לתינוק ולאמא, ידוע שזה הכי בריא ושאין תחליף לחלב אם עם זאת חשוב לי להגיד! לא כולן מתחברות להנקה וזה בסדר! לא לכולן זה מצליח וזה בסדר! לא כולן מסוגלות לזה נפשית וזה בסדר! לא כולן מסוגלות לזה פיזית וזה בסדר! לא לכולן זה מחבר בין האמא לילד וזה בסדר! לא כולן אוהבות וזה בסדר! לא לכולן יש מספיק חלב וזה בסדר! וגם יש כאלה שפשוט לא רוצות להניק, בלי תירוצים- וזה בסדר! זה לא הופך אותך לאמא פחות טובה!!!! אין צורך להגיב הנקה או חלב אם כששואלים אתכן על תמל מומלץ ואין צורך לשפוט בבקשה תתחשבו ברגשות של אמא שלא ביקשה את דעתכן על הנקה