טוב הסיפור שלי הוא כזה אספר בקצרה את הלפני, הייתי בזוגיות קצת יותר משנה, נכנסתי להריון והבן זוג נכנס ללחץ. לא דיבר איתי חודשיים בכלל בכלל ואחרי חודשיים פעם ב הודעה של ״איך את מרגישה״ וזהו. אבא שלו נפטר לפני שלושה שבועות, וכמובן שהתקשרתי אליו והלכתי להיות איתם כל יום בשבעה, המשפחה שלו ממש כמו המשפחה שלי. (הייתה לפחות) באחד מהימים של השבעה, הוא התעצבן על משהו שלא קשור אליי, במשפחה שלו. והוציא את העצבים שלו גם עליי.. ממש צעק עליי ואמר גם ״מצידי תמותי את והתינוק שיש לך בבטן״ כמובן שהלכתי הביתה ומאז לא דיברנו בכלל. הוא חסם אותי מכל מקום. וככה עברו להם שלושה שבועות שאנחנו לא מחליפים מילה. זה לא הרגיש לי מוזר, כי בתכלס התרגלתי אחרי 4 חודשים שהוא לא מתקשר איתי כל כך. לפני יומיים היה לי סקירת מערכות מוקדמת. ואמא שלי שלחה לו הודעה שזו בדיקה חשובה וגם מגלים את מין התינוק. טוב, שאל את אמא שלי איפה זה ומתי, הסבירה לו במדוייק. הבן אדם לא הגיע לבדיקה, אני לא ראיתי אותו. ויום למחרת ראיתי אותו. והוא אמר שכן היה בבדיקה ואמרו לו שסיימתי והלכתי. לפי השעה שטוען שהיב, אני בדיוק מילאתי טפסים אצל הפקידה ככה שלא הגיןני כל כך. אבל אוקיי. הגעת? אמרו לך שהלכתי? לא תתקשר?????? לא תוריד את החסימה ותשאל מה היה איך היה מה קורה מה המין??? כלום! וגם למחרת שראה אותי לא שאל. וואלה אשכרה אבא של התינוקת שלי לא יודע שיש לו תינוקת בת. פשוט הזייה. בא לי לתבוע לו את החיים ושתהיה לי משמורת מלאה על הילדה, שלא יוכל לראות אותה גם לא בגיל 100!!! אמא שלי אומרת שזה עוד מוקדם מידי.. כי הוא יכול במהלך הזמן הזה להתחרט ולשנות את ההתנהגות. ואולי בשלב כזה זה לא יהיה קביל בבית משפט? לא יודעת מה לעשות אבל זה כבר עולה לי על העצבים! כל הבדיקות הלכתי לבד, הוא לא שאל אפילו על בדיקה אחת!!! תמיד זה בא ממני. כאילו אני צריכה לרדוף אחריו שידע מה קורה עם ההריון. וזהו!!! אני לא מדברת איתו ולא פונה אליו יותר לא משנה מה!!!! עוד נשים במצבי? שיכולות לייעץ מה לעשות לגבי עןרך דין