אני רוצה לספר לכן משהו ממש מרגש שקורה לי מאתמול. אני שבוע 33, הריון ראשון ואני מהשבועות הראשונים סוחטת לעצמי את הפטמה מדי פעם כדי לחזות בפלא הזה של יציאת חלב. עד כה, ללא תוצאות. כבר חשבתי שאני אהיה ללא חלב למרות שהחזה שלי גדל בכמה מידות וכל פעם התבאסתי נורא... ואז אתמול! הפלא ופלא! אני לוחצת... ויוצא נוזל!!!!! אתן יודעות איך הגבתי? כאילו נגלה מולי מלאך. כאילו ניצבתי מול יצירת הפאר האלוהית. צעקתי לבעלי!!! תראה איזה נס!!!!! יוצא ממני אוכל! אוכל שיכול להזין ולחזק ולהבריא!!!! וואו!!!! אני מאתמול באורות. משתדלת כמובן לא ללחוץ יותר כי זה החלב הבריא של המתוקה שלי שתכף צריכה לבוא אלינו... אבל וואו.. נשים יקרות אתן קולטות מה אנחנו? מי אנחנו? אנחנו אשכרה בוראות. אמאל'ה זה עושה לי צמרמורת... איזה פלא... איזה נס... איזה חיים אלו. להיות אמא...